ריחוק פיזי, קשרים אלקטרוניים ובין אישיים ובדידות במהלך מגיפת הקורונה באירופה וישראל

מטרה: במהלך מגיפת הקורונה (COVID-19) אנשים מבוגרים מתבקשים לשמור על ריחוק פיזי, אולם שמירה על הנחיות אלו עשויה להיות קשורה לעלייה בבדידות. בעוד שההנחיות מעודדות אנשים מבוגרים להשתמש בתקשורת אלקטרונית כדי לשמור על קשרים חברתיים, עדיין לא ברור האם תקשורת אלקטרונית אכן תהיה קשורה לבדידות נמוכה יותר במהלך המגיפה. המחקר הנוכחי בחן את הקשר של ריחוק פיזי במהלך המגיפה עם בדידות ואת התפקיד של קשרים בין-אישיים ואלקטרוניים בהקשר זה, באירופה וישראל.

שיטות: המחקר התבסס על נתונים מסקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל (SHARE), שנאספו במהלך מגיפת הקורונה בשנת 2020 בקרב אנשים בגילאי 50+. הנתונים נותחו באמצעות מודלים של מיתון ותיווך כדי לבדוק את הקשר הישיר והעקיף בין ריחוק פיזי, תדירות תקשורת ובדידות, בנוסף להבדלים בין אזורים שונים באירופה וישראל.

ממצאים: מבוגרים שדיווחו על תדירות גבוהה יותר של ריחוק פיזי הרגישו יותר בדידות. קשר זה הוסבר בחלקו על ידי מגעים חברתיים – אלו שחוו יותר ריחוק פיזי שמרו על פחות תקשורת בין-אישית עם ילדים ואנשים שאינם קרובי משפחה (כמו חברים ושכנים) ועל פחות תקשורת אלקטרונית עם אנשים שאינם קרובי משפחה, ומגעים מצומצמים אלו היו קשורים לתחושת בדידות מוגברת. מבוגרים במדינות דרום אירופה (בכללן ישראל) הרגישו יותר בדידות ודיווחו על תקשורת חברתית תכופה יותר. הקשר בין ריחוק פיזי לבדידות נמצא בעיקר באזור צפון אירופה, אך לא בדרום ומזרח אירופה.

מסקנות: מחקר זה יכול להצביע על כך שיש להקדיש תשומת לב למבוגרים שעשויים להתקשות לשמור על קשרים חברתיים לאור הנחיות הריחוק הפיזי במהלך מגיפת הקורונה ולעודד אותם לשמור על קשר באמצעות תקשורת אלקטרונית.