בהתבוננות בתמונה שצולמה בסוף המאה הי"ט בידי צלם צעיר בשם Giuseppe Ferracino שהפכה לגלויה (זוהי גלויה נדירה שמצאתי באוסףJewish Postcards of Europe ) אנו רואים אולם שבמרכזו בימה עשירה ומעוטרת, במרחק, מעבר לבימה ניתן לזהות היכל (ארון קודש) מעוטר. אל ציר הכניסה-בימה-היכל פונות שתי מערכות של מושבים, (ספסלים דו מושביים שלכל אחד ארגז לשמירת תשמישי הקדושה והספרים) חמש עשרה ספסלים בכל צד ועוד שתי מערכות משני ציד הכניסה הפונות לבימה. כל מערכה הייתה של כ 30 מקומות, ובסה"כ נראה מהגלויה שהיו באולם כ 80 מקומות ישיבה בצידו השמאלי (המערבי) של האולם היתה מעין בימת דרשן קטנה בולטת אל חלל בית הכנסת ומוגבהת מן הריצפה.
נשאלת השאלה למה נדרשה? בכך נדון במהלך ההרצאה באולם היו שלושה חלונות בכל קיר אורך, החלונות עם קשת מחודדת שריד עוד מהתקופה הביניימית של האולם.
שני הרהיטים העיקריים הם משנת 1773, אך האולם עבר שיקום יסודי בשנת 1841. כל העיטור הבארוקי פיימונטזי הוא מתקופה מאוחרת זאת; מעל כל חלון היית Lunetta מעין קימרון קשוט "ירחון" שחיבר בין החלון והתיקרה בתוך כל אחת מהירחונים היה דיסק עם עיטור מן המקרא נותרו בידינו צילומים של שלושה מן העיטורים: 1) מגדל בבל; 2) המשכן במדבר ו-3) קבלת הלוחות; ידוע שבאחד העיטורים שלא הגיעו עדינו הייתה מצוירת מרכבת האש שבה עלה אליהו השמיימה והיו עוד שני עיטורים שאיני יודע את נושאם. העיטורים מתבססים על איורים המוכרים בני התקופה.
על עיצוב בית הכנסת הזה ופרטיו תיסוב ההרצאה.