אינהיביציה קוגניטיבית ומוטורית בקרב זקנים וצעירים בכושר גופני גבוה ונמוך

רקע: השינויים המבניים והתפקודיים במוח שנגרמים עם העלייה בגיל, פוגעים, בין היתר, במנגנונים אינהיביטורים, המהווים מרכיב קריטי בבקרה הקוגניטיבית והתנועתית. מוכח כי פעילות גופנית ממתנת את הפגיעה באינהיביציה הקוגניטיבית. אך מעט ידוע על האינהיביציה המוטורית בהקשר זה.

מטרות: לבחון הבדלי גיל בתפקודי אינהיביציה, את הכושר הגופני כמשתנה מתערב בהבדלים אלו, ואת הקשר בין שני סוגי האינהיביציה, קוגניטיבית ומוטורית.

שיטות: 30 צעירים (גילאי 22-29), 61 מבוגרים (גילאי 65-79). כל קבוצת גיל חולקה לשתי קבוצות: בעלי כושר גופני גבוה וכושר נמוך.

המשתתפים עברו מבחן מאמץ מרבי לקביעת רמת כושרם. הערכת האינהיביציה, בוצעה באמצעות מבדק "סטרופ" (Vocal Stroop Test), ומטלה נוירו-פסיכולוגית ממוחשבת (Multi-Limb Reaction Time).

נערכו ניתוחי שונות דו-כיווניים (גילXכושר גופני) לבחינת ההבדלים בתפקודי אינהיביציה, ומתאם פירסון לבחינת הקשר בין שתי האינהיביציות.

ממצאים: במבדק הקוגניטיבי, נמצאו הבדלים מובהקים, בין צעירים למבוגרים (F=16.2, p<0.000), ובין קבוצות הכושר (F=8.94, p<0.004).

במבדק המוטורי, נמצא הבדל מובהק רק בין צעירים למבוגרים (F=12.0, P<0.001), כושר (F<1).

בשני המבדקים, ממוצע השגיאות היה גבוה בקרב מבוגרים ביחס לצעירים, ובקרב בעלי כושר גופני נמוך ביחס לכושר גבוה, בעיקר בגיל המבוגר. ובשניהם, לא נמצאה אינטראקציה מובהקת בין גיל לכושר (F<1.73, p>0.1).

מסקנות: תפקודי אינהיביציה, ירודים יותר בקרב מבוגרים בהשוואה לצעירים. כושר גופני הוא גורם מתערב בתפקודי אינהיביציה קוגניטיבית לעומת מוטורית ובולט בגיל המבוגר בהשוואה לצעיר. קשרים בין אינהיביציה קוגניטיבית למוטורית מודגמים בעיקר אצל מבוגרים. יתכן שהירידות המקבילות, בשתי האינהיביציות, מעידות על כך שהן מתווכות על ידי רשתות עצביות חופפות.