העדפות הציבור בנוגע למתן חיסוני קורונה לאנשים עם וללא מחלת אלצהיימר

רקע תיאורטי: הקצאת משאבים מוגבלים (כמו חיסוני קורונה) עומדת בחזית הדיון הציבורי מאז תחילת המגפה בעולם. מקבלי החלטות ואנשי רפואה מתמודדים עם הכרעות גורליות בנוגע לאיזו קבוצות להקצות או לא משאבים אלה. השאלה מורכבת בעיקר כאשר מדובר באנשים עם מחלת אלצהיימר. הוכח במחקרים קודמים כי לעמדות הציבור בנושא הנידון תפקיד חשוב בתהליך התיעדוף.

מטרות המחקר: (1) להעריך את העדפות הציבור הרחב בנוגע להקצאת חיסוני קורונה לאנשים עם וללא מחלת אלצהיימר, תוך הבחנה בין אנשים צעירים לאנשים זקנים עם מחלת אלצהיימר. (2) לבחון את הגורמים הקשורים להעדפות אלה.

שיטה: סקר מקוון חתך שנערך במהלך חודש יוני 2020 בקרב 309 משיבים יהודים בני 40 ומעלה. כמעט מחצית המשתתפים היו נשים (47.60%) וחילונים (51.15%), כאשר הרוב היו נשואים (72.60%). הגיל הממוצע היה 56 וממוצע שנות הלימוד היה 15 שנים.

ממצאים: כמעט שני שליש (68%) מהמשתתפים בחרו באדם בן 80 עם אבחנה של מחלת אלצהיימר להיות האחרון שיקבל את החיסון. מחצית המדגם העדיפו לתת את החיסון תחילה לאדם בן 55 עם מחלת אלצהיימר ו- 39% העדיפו לתת את החיסון תחילה לאדם בן 80 ללא ירידה קוגניטיבית. תפיסת הסיכון להידבק בקורונה, רמת ההשכלה, והיכרות עם אדם עם מחלת אלצהיימר היו הגורמים העיקריים שנמצאו קשורים באופן מובהק להעדפות המשתתפים.

מסקנות: תוצאות המחקר מצביעות על כך שהמצב קוגניטיבי של האדם אינו מהווה גורם מרכזי העשוי להשפיע על העדפות הציבור בנוגע למתן חיסוני קורונה. העדפות אלה תואמות את החלטות קובעי המדיניות בנוגע להקצאת משאבים מוגבלים אשר הן מבוססות על ערכי כבוד וצדק ולא על מצבו הקוגניטיבי של האדם.