יחסי כלות (אלמנות) - חמיות (אימהות שכולות) בעקבות אובדן הבעל/בן: המבט הכפול של תמיכה וקונפליקט

מטרת המחקר: לבחון את הדינאמיקה של היחסים בין אמהות שכולות לאלמנות ואת מרכיבי הקשר הפועלים בדינאמיקה של היחסים הנרקמים ביניהן בתהליך ההתמודדות עם האובדן.

שיטות: מחקר איכותני פנומנולוגי המתמקד במערכות היחסים בין חמיות )אמהות שכולות) בגיל הזיקנה לבין כלות (אלמנות) בעקבות אובדן של בן/בעל. מחקרים קודמים התמקדו בהתמודדותם של יחידים עם האובדן, ורק מיעוטם התבונן על המערכת המשפחתית ועל ההשפעות ההדדיות בין חברי המשפחה על הסתגלותם לאובדן .20 ראיונות חצי מובנים נערכו עם אוכלוסיית המחקר שכללה עשר אמהות שכולות (חמיות) ועשר אלמנות (כלות) ששכלו את בן זוגן/ בנן בתקופת שירותו בצבא, משטרה או כוחות הביטחון.

ממצאים: ממצאי המחקר מצביעים על יחסים מורכבים ומאתגרים לשני הצדדים. לצד גילויי קרבה, תמיכה וניסיונות לשמר את הקשר, עולים קונפליקטים, מתחים סמויים וגלויים שבמקרים מסוימים אף הובילו לנתק או למאבק משפטי. בחינת הדינאמיקה המורכבת בין אמהות שכולות לאלמנות שופכת אור על גורמים שפעלו במערכת היחסים; מחד, גורמים שבנו את הקשר וקירבו בין החמיות לכלות,

ומאידך גורמים שפגעו בקשר ויצרו ריחוק ביניהן. כמו כן, מתוארות פרקטיקות שונות שסייעו לשמר את היחסים ואף לשפר ולשנות יחסים טעונים ביניהן.

מסקנות המחקר: מצביעות על מורכבות מערכות היחסים בין האמהות השכולות והאלמנות לאחר האובדן מצביעה על חשיבות הערכת מערכת היחסים בין אמהות שכולות ואלמנות סמוך לאובדן הבעל/הבן, והתערבות ישירה במערכת יחסים זו שעשויה למנוע התפתחות והסלמה של קונפליקטים ביניהן. כמו כן, מממצאי המחקר עולה פוטנציאל אפשרי לשינוי ביחסים ושיפורם באמצעות התערבות מקצועית מערכתית ואפשרות של עבודה משותפת עם היחידה המשפחתית שעשויות להיטיב את התמודדות עם האובדן ואף למנוע הסלמה והחרפה של קונפליקטים במערכת המשפחתית בכלל, ובין אלמנות לאימהות שכולות בפרט.