תרומת הקוגניציה התפקודית באשפוז אקוטי בניבוי השתתפות בחיי היום יום אחריו

מטרה: לבחון את תרומת הקוגניציה התפקודית (הערכת תפקודים ניהוליים באמצעות תצפית על ביצוע מטלה יומיומית מורכבת) בשילוב עם משתני אשפוז נוספים בניבוי השתתפות בפעילויות יום יום אינסטרומנטליות, פעילויות פנאי ופעילות חברתית לאחר אשפוז בעקבות מחלה אקוטית.

שיטות: מחקר אורך פרוספקטיבי שכלל מבוגרים בגילאי 65 ומעלה שהתאשפזו במחלקות פנימיות. המשתתפים עברו הערכות בזמן האשפוז (n=100), חודש אחרי באמצעות ביקור בית (n=84) ושלושה חודשים אחרי באמצעות ראיון טלפוני (n=77). חזרה להשתתפות לאחר האשפוז ביחס להשתתפות שבועיים לפני האשפוז נמדדה באמצעות Activity Card Sort, הכולל מגוון רחב של פעילויות יום יום. מנבאים בזמן האשפוז כללו הערכה של קוגניציה בסיסית באמצעות גרסה מקוצרת של ה- Mini-Mental State Examination, קוגניציה תפקודית נמדדה באמצעות מטלת סידור תרופות מתוך אבחון ה- alternative Executive Function Performance Test, מצב נפשי נמדד באמצעות Hospital Anxiety and Depression Scale, תפקוד בסיסי באמצעות Modified Barthel Index, בנוסף נאספו מספר ימי אשפוז, חומרת המחלה האקוטית, חומרת סימפטומים באשפוז, קומורבידיות ומשתנים סוציודמוגרפים.

ממצאים: רב הנבדקים לא חוו ירידה בתפקוד בסיסי במהלך ואחרי האשפוז, אך לא חזרו להשתתפות מלאה. בניתוח רגרסיה מסוג stepwise, לאחר חודש, המודל כלל קוגניציה תפקודית (15%, p=.001), מספר ימי אשפוז (5.2%,p=.025) ומגדר (5.2%, p=0.23) והסביר 25.5% מהשונות בהשתתפות. לאחר שלושה חודשים, קוגניציה תפקודית נמצאה המנבא היחיד להשתתפות (13%, p=.001).

מסקנות: הממצאים מדגישים את החשיבות של הטמעת כלים מבוססי ביצוע להערכת קוגניציה תפקודית באשפוז בשילוב עם הערכות סינון לקוגניציה בסיסית. הערכת קוגניציה תפקודית בזמן אשפוז אקוטי יכולה לסייע באיתור זקנים עם ליקויים קוגניטיבים הקשורים בסיכון לירידה בהשתתפות וצמצום עיסוקים בעקבות האשפוז ובכך לשפר את רצף הטיפול על-ידי הפנייה להערכה מקיפה יותר בקהילה.