גילנות כלפי אנשים זקנים וצעירים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה

רקע תיאורטי: גילנות היא תופעה שכיחה הקיימת ברוב התרבויות והיא קשורה להשלכות שליליות בהקשרים שונים כולל עבודה ומערכות הבריאות והרווחה. העובדה שנגיף הקורונה מאיים במיוחד על בריאותם של אנשים זקנים, הצית שיח ציבורי רחב בנושא הגילנות כלפי אנשים זקנים. עם זאת, פורסמו מחקרים אמפיריים מעטים בנושא, ואלה התרכזו רק בגילנות כלפי אנשים זקנים.

מטרות המחקר: (1) להעריך באופן אמפירי את שכיחות תפיסות הגילנות כלפי אנשים זקנים וצעירים במשך מגפת הקורונה (2) לבחון את הגורמים הקשורים לשני סוגי הגילנות.

שיטת המחקר: סקר חתך רוחב שנערך באמצעות האינטרנט בין 15 - 20 בספטמבר 2020 בקרב 503 משיבים בני 18 ומעלה (51.9% גברים, 79.5% יהודים, גיל ממוצע = 47). המשתתפים התבקשו לענות על שאלון מובנה אשר כלל: שאלון על גילנות הקשורה לקורונה כלפי אנשים זקנים וצעירים, סטיריאוטיפים, חשיפה לגילנות, פחד לחלות בקורונה, ידע על הנגיף, ומשתני רקע.

ממצאים: בניגוד לצפוי, המשתתפים דיווחו על רמה נמוכה יחסית של גילנות כלפי אנשים זקנים (ממוצע=1.98, סטיית תקן= 0.72, טווח=1-5), אך על רמות גבוהות יותר באופן מובהק כלפי אנשים צעירים (ממוצע= 3.01, סטיית תקן= 0.77, טווח=1-5). סטריאוטיפים שליליים כלפי גיל היו הגורמים המרכזיים שנמצאו קשורים לגילנות כלפי אנשים צעירים וזקנים. משתני רקע (גיל ודת) היו קשורים רק לגילנות כלפי אנשים זקנים. כלומר, משתתפים מבוגרים ויהודים דיווחו על רמות נמוכות יותר של גילנות מסוג זה. ידע על הנגיף היה קשור באופן חיובי לגילנות כלפי צעירים.

מסקנות: ממצאינו מראים כי לסטריאוטיפים שליליים הקשורים לגיל יש תפקיד מרכזי בהגברת הגילנות כלפי אנשים זקנים וצעירים במהלך משבר קורונה. מומלץ כי התקשורת והשיח הציבורי והמדעי יחזקו מסרים שמטרתם לצמצם סטריאוטיפים אלה.