Orchot Yosher by Rabbi Yitzhak Molho: A Reflection of the “Pulse of Life” in the Jewish Community in Thessaloniki in the Mid-Eighteenth Century

במבוא להוצאה השלישית של `אורחות יושר` כתב דוד א` רקנטי שהוא מכיל לא רק דברי מוסר, הנהגות ומנהגים, אלא גם תגובות על ענייני השעה בחברה השאלוניקאית, ובהן אעסוק בהרצאתי.

הרב מולכו אהד את היהדות השאלוניקאית במיטבה ("אבותינו הקדושים"), אך חש שהיא מתרחקת מרוח ישראל באמיתה, ולכן לא היסס לבקר בתקיפות חוסר הקפדה והרגלים פסולים שרווחו בהמון העם, ולא חשך את ביקורתו אף מבעלי הממון והשררה. הוא מחה על תופעות שנראו לו חוסר צניעות וחוסר צנע בהנהגה היומיומית של יהודים בעירו. שאיפתו הייתה להחזיר את היחידים והציבור לשמירת מצוות קפדנית, אהבת חסד והצנע לכת.

בדבריו התייחס לחוסר הקפדה על תפילה במניין,על תפילה לא מכובדת, להתעטפות בטליתות פסולות או מלוכלכות, לדילוג על תפילת מנחה שהתירו לעצמם בעלי חנויות ולהזנחת כשרותן של תפילין ומזוזות. עוד יצא נגד גילוח הזקן ונגד משחק בקלפים.

הרב זירז יהודים ממעמדות שונים לשמור על רמה דתית נאותה. מחד הטיף מוסר לצעיר שפנה לעולם המעשה לאחר שלמד תורה, ו"נדמה בעיניו שכבר נפטר מעסק התורה ומהיות זריז במצוות", ומאידך יצא נגד תחושה רווחת בין יהודים שונים שהמצוות והמעשים הטובים שהם עושים "לא יעשו ולא יועילו".

הוא תקף את תרבות הבילוי בבתי קפה, בפרט בשבתות, והגיב על מגוון תופעות כלכליות –הלוואה בשוק האפור, כניסה למעגל חובות וגזל, ביחד או בנפרד – ועל יחסי אישות וזוגיות, ויחסי הורים וילדים.

הוא קרא לצניעות באורחות החיים והזהיר ש"מי שאוכל אוכלים יקרים ולובש בגדים חשובים מעותד הוא לעבור על כל התורה כולה".

בספרו הגיב מולכו למגוון תופעות נוספות, ובהן: נשים וגברים שאינם יודעים עברית, "עמי הארץ שאינם יודעים התפילה", סוחרים עסוקים או קצבים ודייגים שיושבים בכפרים בכל ימות השבוע.

כך מהווה `אורחות יושר` לא רק מסמך מנחה ומורה דרך, אלא גם בבואה לדופק החיים של יהודי שאלוניקי במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה.