The Nakba Voices in Muslim and Jewish Lamentation in Andalusia
ד"ר טרביה עבדאללה
אקדמיית אלקאסמי- מכללה אקדמית להכשרת מורים
מס` נייד 0546661341
קולות ה`נַכְּבַּה`-האסון הגדול בשירת הזעקה והקינה על ערים באַנְדַלֻוסִיה
תקציר
מעשי שמד ופרעות, טבח ורדיפה נגד מוסלמים וקהילות יהודיות זכו לכינוי ספרותי בשירה האַנְדַלֻסִית- שירת הזעקה- ההאִסְתִצְרָאח``-הַאִסְתֶגַ`אתַ`ה והַנַחִיבּ الاستصراخ -الاستغاثة والنحيب. עזוז ועיד חוקרי שירת ההאִסְתִצְרָאח``, קבעו שצמיחת שירת הנחיבּ-הבכי והזעקה התחילה בתקופת הַמֻוַּחִדוּן ב 1130, ובמיוחד עקב האסונות שחוו המוסלמים, החל מנפילתה של טֻלַיְטִלַה ב 1085. טראבּלסי, 2001 וזיאת, 1998, מקשרים בין מעשי החורבן, ההרס והטבח במוסלמים לבין המונח "נַכְּבַּה"(نكبة –אסון גדול-שואה). המונח `שואה` נחשב לנושא טעון המתקשר לרצח המוני עד כדי השמדה, הקשור לגורל היהודים באירופה.
על אף שהשואה נחשבת לאירוע ייחודי שחוו אותה היהודים באירופה במאה ה 20, חוקר הספרות של ימי הביניים חיים שירמן בספרו "תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית", התייחס לגורלו הטרגי של יהוסף הנגיד- בנו של המשורר שמואל הנגיד, וייחד לו בספר את הכותרת `שואת גרנדה 1066`, זה היה טבח ראשון שנערך ביהודי אַנְדַלֻס ואירוע זה זכה למשמעות רבה בחיי היהודים, והתאריך הזה 31 בדצמבר 1066 נקבע היום שכתבו בו מגלת תענית. ומאותו רגע קרו רציחות המוניות שגרמו לפיזור האשליה שיהודי אַנְדַלֻס חיו בה.
המונח "נַכְּבַּה" מכריזים על מעשי הפשיעה, עקירה, גירוש וסבל הנגרמים לעם מסוים במטרה של השמדה. מונח זה זכה בקרב המשוררים של השירה האנדלוסית לשער מיוחד- `שירת התבוסה והזעקה לגאולה`–שֶׁעְר אַלְהַזִימַה וּאַלְאִסְתִצְרָאח`.