השפעת אימון אירובי יחיד על אינהיביציה מוטורית של הגפיים לעומת אינהיביציה קוגניטיבית במבוגרים בגיל הביניים

מטרה: אינהיביציה (עכבה) מוטורית נודעת בחשיבותה עבור מבוגרים בחיי היום-יום. היא מאפשרת ביצוע תנועות סלקטיביות בהתאמה לסביבה. אימון אירובי יחיד נמצא כבעל השפעה על אינהיביציה קוגניטיבית. אינהיביציה זו נצפתה באזורים במח בהם פעילה אינהיביציה מוטורית. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של אימון אירובי יחיד על אינהיביציה מוטורית וקוגניטיבית, בקרב מבוגרים בריאים בגיל-הביניים.

שיטה: 36 משתתפים (21 נשים) בגיל 60-40 חולקו באקראיות על-פי מגדר לקבוצת ניסוי או לקבוצת ביקורת. המשתתפים נבדקו בשני מפגשים אישיים: (1) מפגש מועד הבסיס: שכלל מבדק לאינהיביציה מוטורית, מבדק לאינהיביציה קוגניטיבית ומבדק זיכרון; (2) מפגש הניסוי: שכלל מבדק (מועד קדם) לאינהיביציה מוטורית ומבדק לאינהיביציה קוגניטיבית, לאחריהם 26 דקות התערבות. קבוצת הניסוי: אימון מתון על מסילה; קבוצת הביקורת: ישיבה בדופק מנוחה. מיד לאחר-מכן בוצעו שני המבדקים בשנית (מועד הבתר). ניתוחי שונות דו-כיוונים (2X2) עם מדידות חוזרות על גורם המועדים בוצעו לבחינת ההבדלים בין הקבוצות בין מועדי הניסוי. מתאם פירסון בוצע בכל מועד לבחינת הקשר בין האינהיביציה המוטורית והקוגניטיבית (ובמועד הבסיס עם מבדק הזיכרון), ולבחינת הקשר בין השיפור ממועד למועד.

ממצאים: לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בעקבות אימון אירובי יחיד. עם-זאת, נראתה מגמה של שיפור, לטובת קבוצת הניסוי. בקרב בעלי כושר-גופני בינוני-גבוה מקבוצת הניסוי נמצא שיפור מובהק במבדק לאינהיביציה מוטורית בהשוואה לבעלי כושר-גופני בינוני-גבוה מקבוצת הביקורת. מתאם פירסון הראה קשר, בין המבדק הקוגניטיבי והמוטורי. קשר זה, נראה במבדקי הבסיס, במבדקי הבתר וכן בשיפור ממועד למועד.

מסקנות: משתתפים בעלי כושר-גופני בינוני-גבוה מפיקים מאימון אירובי מתון תועלת יתרה המתבטאת בשיפור האינהיביציה המוטורית, ונראית גם בקשר בין השיפור באינהיביציות המוטורית והקוגניטיבית. קשר זה, מרמז ששתי האינהיביציות פועלות באותו אזור במח.