מטרה: סקירת דרכי ההתמודדות והמענים שניתנו ע"י שירותי הרווחה לאזרחים ותיקים במצבי סיכון להתעללות והזנחה בתקופת הקורונה
שיטות: הצגת עבודת תת הוועדה הבין משרדית למניעת התעללות באזרחים ותיקים ובהתייחס לאוכלוסיות בקרב כלל הזקנים-מיפוי וזיהוי צרכים, פיתוח מענים ויישומם; התייחסות לבני משפחה מטפלים; התייחסות למטפלים בשכר; התמקדות בצוותים מקצועיים; בניית נהלים לתיאום דרכי עבודה בין משרדיים/בין ארגוניים.
פעילות זאת תודגם באמצעות תיאורי מצב מהשדה.
ממצאים: בתחילת המגיפה עסקו המשרד והמחלקות לשירותים חברתיים באיתור מצבי סיכון ובמתן מענים קונקרטיים כגון חלוקת מזון וסיוע כלכלי. מעת לעת יצאו נהלים המסדירים את הפעילות בכל הרבדים בהתאם לחומרת התחלואה. פותחו מענים טכנולוגיים לשימור הקשר עם האזרחים הוותיקים ולפעילות פנאי. העובדים הסוציאליים במחלקות עסקו באיתור יזום של מקרי הזנחה והתעללות ונמצא כי בתקופה זו הייתה עליה של מעל 20% במקרים אלו. העובדים נעזרו בצוות רב מקצועי (עו"ס לחוק, עו"ד, פסיכיאטר, נציגי שירותים ועוד) ,שהתכנס באופן וירטואלי, על מנת לגבש תכניות התערבות למקרים אלו, לצמצם ולהפחית את היקף התופעה.
מסקנות: מגפת הקורונה יצרה מציאות משתנה של מצב חירום מתמשך שאיפשרה לנו לפתח תורת עבודה עם אוכלוסיות הסובלות מהתעללות והזנחה וכן לזיהוי אוכלוסיות העלולות להימצא במצבים אלה. ישנה חשיבות מכרעת להתאים את דרכי העבודה למציאות המשתנה ולשמר את הכלים המסייעים לאיתור ולהתערבות במצבי התעללות והזנחה. העבודה בצוות הרב מקצועי סייעה לכינוס אנשי המקצוע השונים, דיבור בשפה משותפת ופיתוח מענים מנקודות המבט של כל אנשי המקצוע.