"לקלף את הסברס" - גברים מזדקנים מדברים רגשות

רקע: גברים מעל גיל 70 נמצאים בקבוצת סיכון בעלת הנטיה הגבוהה ביותר לאבדנות ביחס לכל קבוצה דמוגרפית אחרת בעולם (WHO,2014). תקופת הזקנה ידועה כמרובת אבדנים (פיזיים, קוגנטיביים, אישיים) ומטילה צל כבד על תדמית הגבריות הנשענת על אתוס של כח, שליטה ואיפוק רגשי. מחקרים רבים מראים כי לגברים נטייה נמוכה לפניה לעזרה בהשוואה לנשים. המנעות זו של הגברים עשויה להיות מובנת, לאור המסרים והתהליכים החברתיים שגברים חווים מילדות ולאורך כל חייהם, לפיהם על "גברים להיות חזקים", "בלתי תלויים" ולהמנע מהפגנת רגשות וכאב.

מטרה: יצירת מרחב קבוצתי אינטימי לגברים מזדקנים בלבד המאפשר שיתוף תכנים רגשיים. מטרות הקבוצה: הפגת בדידות, חיזוק דימוי עצמי ובטחון אישי, השתייכות לקבוצת שווים, השתתפות במרחב אמפתי לא שיפוטי ולמידה מתוך ניסיון וחוויות האחר.

שיטות: איתור דיירים גברים פוטנציאליים על ידי עו"ס הדיור המוגן להשתתפות בקבוצה. הוזמנו 12 דיירים בגילאי 80-92 למפגש שבועי באורך שעה וחצי בהנחיית העו"ס.

גובשה קבוצה הטרוגנית: ילידי הארץ/ניצולי שואה/מהגרים

נשואים/אלמנים/מטפלים עיקריים בבנות זוגם

עצמאיים/תשושים

התכנים שהובאו עסקו בחוויות ילדות, הגירה, טראומה, זוגיות ואלמנות, דכאון, אבהות, הזדקנות, גילנות ותפיסות לגבי מוות.

ממצאים: הקבוצה התקיימה במשך שנה וחצי אל תוך תקופת הקורונה. לאורך כל המפגשים נצפתה היענות מרשימה ללא נשירת משתתפים. הגברים הביעו שביעות רצון, פתיחות רגשית ואמפתיה וכן ציפייה להמשכיות. קשרים חדשים נרקמו ונוצרה תחושת שייכות נעימה ומרגשת. הגברים שיתפו אודות תרומת הקבוצה לחייהם האישיים.

מסקנות: לנוכח האתגרים והאבדנים בזקנה והמידע שהובא באשר לקבוצת הסיכון, יש לעודד ולחזק מענים רגישי מגדר עבור גברים מזדקנים. התערבויות אשר תצלחנה לנרמל קשיים ותדגשנה את יעילות השיתוף הרגשי עשויות להיות חלק משינוי והחלמה אשר הינם משמעותיים לגבר המזדקן.