רקע: תקופת הקורונה הדגישה את הצורך בשיום אחיד של המרקמים לאור העלייה בשיעורי דיספגיה וההעברות הרבות של קשישים בין בתי החולים והמוסדות, שהצריכו העברת מידע ברור לגבי מרקם המזון והשתייה של המטופל.
מטרה: בניית מודל להטמעת הטרמינולוגיה לפי הנחיות משרד הבריאות.
שיטות: 1. הצגת חשיבות הנושא להנהלת ביה"ח
2. הדרכות לצוותי ביה"ח.
3. מיפוי מזונות ונוזלים המוגשים בתפריט ושינויים במתכונים בהתאם ל IDDSI.
4. הטמעת "שפת" ה IDDSI , כולל שינוי בתיק הרפואי-התזונתי הממוחשב.
5. חידוש נוהל פנימי בנושא האכלה וקביעת מרקם.
6. כלים לבדיקת ההתערבות: שאלון ידע ועמדות, תצפיות, מעקב דיווחים לניהול סיכונים.
תוצאות: -בוצעו מיפוי כלל המזונות והנוזלים בתפריט, שונו המתכונים בהתאם, ובוצעו הדרכות לצוותים.
-התקשורת וההוראות בתיק הרפואי לגבי מרקמי מזון ונוזלים מבוצעים במונחי IDDSI.
-תוצאות של שאלוני ידע, תצפיות ומעקב ניהול סיכונים יוצגו בהרצאה.
מסקנות: תהליך הטמעת הIDDSI בדורות הביא להתאמה אישית ובטוחה יותר של מרקמי המזון והמשקאות. השינויים צפויים לגרום לשיפור בצריכת המזון, למניעת תת תזונה ולהפחתת אספירציות.