בחינת ההיענות להתחסנות עתידית כנגד מחלת הקורונה בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל ומידת ההיענות בפועל

מטרה: מחלת הקורונה (COVID-19) הוגדרה במרץ 2020, כמגיפה עולמית, ונתפסה כ"בעיה של מבוגרים", לאור השיעור הגבוה של תחלואה ותמותה בקרב בני 60 ומעלה. משרד הבריאות הוציא הנחיות להתנהגות הגנתית ומניעתית כגון שמירה על ריחוק חברתי, בדגש על האוכלוסייה המבוגרת. בה בעת, הפיתוח הראשון לחיסון כנגד קורונה נכנס לשלב מתקדם. מטרת המחקר הייתה לבחון את הנכונות של מבוגרים בישראל, להיענות לחיסון בעתיד כנגד קורונה ואת הגורמים המנבאים זאת. כן, לאור פיתוח חיסון, לבחון את נתוני ההיענות לחיסון בחודש ספטמבר 2021.

שיטה: מחקר חתך נערך בחודש אפריל 2020, בקרב 1,797 תושבי ישראל בגיל 60 ומעלה. שאלון מקוון שהועבר באמצעות רשתות חברתיות בדק כוונה להיענות לקבלת חיסון עתידי נגד קורונה, עמדות ונורמות סובייקטיביות לגבי המחלה ולגבי שמירה על הנחיות משרד הבריאות, היענות להנחיות, תפיסת איום, אמון במערכת הבריאות, תחושות שליליות ותמיכה חברתית. נערך ניתוח נתוני משרד הבריאות של שיעור ההתחסנות בפועל.

ממצאים: רמת ההיענות לחיסון קורונה בעתיד נמצאה גבוהה מאוד (92%). מניתוח רגרסיה לוגיסטית מרובה עולה, כי ניתן לנבא את הסיכוי להיענות לחיסון על ידי מגדר, רמת דתיות, מצב כלכלי, תפיסת איום, תמיכה חברתית, אמון כלפי מערכת הבריאות, תחושות שליליות ונורמות לריחוק חברתי. שיעור ההתחסנות בפועל נמצא דומה לשיעור הכוונה להתחסנות.

מסקנות: הממצאים מצביעים על נכונות להתחסנות בעתיד נגד קורונה, בתקופה בה שררה בעולם כולו אווירה של אי-וודאות רבה לגבי המחלה והשלכותיה. הגורמים המנבאים את ההיענות לחיסון נמצאים בהלימה לשילוב מרכיבים של מודל האמונה הבריאותית (Health Belief Model) ותיאוריית הפעולה המנומקת (Theory of Reasoned Action). זיהוי הגורמים המנבאים נכונות להתחסן בעתיד יכול לסייע בפיתוח דרכים לקידום ההיענות לחיסון כנגד קורונה וכנגד מחלות אחרות.