חווית הנטל של המטפל העיקרי המלווה בתכנית ניהול טיפול לטווח ארוך

מטרה: סקירת שינויים בחווית הנטל של בני משפחה המשמשים כמטפל העיקרי (caregiver burden), לפני ואחרי הצטרפות לתוכנית "הכי טוב בבית", תוכנית תמיכה מקיפה שנועדה לעזור לזקנים עם ירידה תפקודית להזדקן בכבוד בביתם. התוכנית כוללת מעקב ותיאום טיפול, טיפולים קבועים ותדירים בתחומי הרפואה, סיעוד, ליווי רגשי, מקצועת הבריאות ותמיכה בבני משפחה מטפלים. מידת הנטל של בני משפחה מטפלים קשורה ליכולתם להמשיך ולנהל את הטיפול ביקיריהם בבית למשך זמן (Vinarski-Peretz & Halperin, 2021) ולכן הבנת הגורמים לשנויים במידת הנטל הינה הכרחית ליצירת תוכניות הזדקנות בבית מיטיבות.

שיטות: (1) השוואת ציונים בשאלון נטל משפחתיBurden Interview ZARIT (Zarit, Reever & Back-Peterson, 1980) של כ-20 בני משפחה מטפלים, בזמן ההצטרפות לתוכנית וכחצי שנה אחרי ההצטרפות אליה (2) ניתוח איכותני של משובי בני משפחה מטפלים בתוכנית, השפעתה על בני משחתם המטופלים ועל מידת הנטל אשר הם עצמם חווים.

ממצאים: הממצאים משקפים את השינויים, ככל שהיו, במידת הנטל שחווים בני המשפחה לאחר הצטרפות לתוכנית, הסיבות לשינויים בתחושת הנטל שלהם, ותפיסותיהם לגבי שינויים רצויים כדי להקל על תחושת הנטל שלהם בצורה טובה יותר.

מסקנות: ממצאי המחקר תורמים להבנת הגורמים לשינויים בתחושת הנטל בהצטרפות לתוכנית מקיפה להזדקנות בבית, ובכך, לבניית תוכניות להזדקנות בבית, שאינן מוסיפות אלא אף מפחיתות מתחושת הנטל של בן המשפחה המטפל. הקלה במידת הנטל של בני משפחה מטפלים בעת הפעלת תוכניות הזדקנות בבית יכולה להביא להצלחה טובה יותר של תוכניות אלו לטווח ארוך יותר. מכיוון שרוב הטיפול בזקנים מתבצע בבית, הבנת הגורמים לשיפור שירותים בבית הינה קריטית.