רקע: גורמי סיכון ידועים לתחלואה קשה ותמותה ממחלת הCOVID-19, הם תחלואת רקע וגיל מבוגר. תת תזונה השכיחה בקשישים עשויה ככל הנראה להשפיע על חומרת המחלה והפרוגנוזה בקשישים החולים בCOVID-19.
מטרות: בדיקת השפעת תת תזונה וגורמי סיכון תזונתיים על שיעורי התמותה ממחלת הCOVID-19 בחולים קשישים מאושפזים במחלקת קורונה פוסט-אקוטית.
שיטות: מחקר קוהורט רטרוספקטיבי. האוכלוסייה כללה את כל החולים שהגיעו בזמן הגל השני (יולי -דצמבר 2020) למחלקת הקורונה במר"ג דורות. המידע הופק מהתיקים הרפואיים. הדיאטניות התאימו טיפול תזונתי ועקבו אחר צריכת המזון במחלקה במיגון מלא.
תוצאות: 237 מטופלים עמדו בקריטריונים להכללה (גיל 65 ומעלה, שהייה במחלקה לפחות 24 שעות). הגיל הממוצע היה 81.4±9.5 שנים. 59% הגיעו מבתי חולים כלליים,24% ממוסדות. ב38% אובחנה תת תזונה ברמה בינונית,30% היו בתת תזונה ברמה חמורה.
שיעור תת תזונה בחולים שנפטרו היה גבוה מאלו ששרדו (83% לעומת 64% p=0.013), צריכת המזון של הנפטרים לעומת השורדים היתה נמוכה יותר (56% צריכת מזון נמוכה לעומת 34% P=0.006) והם נזקקו לעזרה מלאה בהאכלה (80% מול 40% P<0001).
בניתוח רב משתני, חולים שנזקקו לעזרה מלאה בהאכלה היו בסיכון פי 6.61 לתמותה לעומת עצמאיים ((OR =6.61,P<0.0001,95%CI=2.47-17.73, כשל כילייתי הגביר את הסיכון לתמותה פי 3.62 (OR =3.62,p=0.002,95%CI=1.58-8.28) , וסרטן פי 2.59 .(OR=2.59,p=0.03,95%CI=1.09 -6.15)
מסקנות: תת תזונה בחולי COVID19 קשישים שאושפזו במחלקה תת-אקוטית, קשורה בסיכון יתר לתמותה. יחד עם זאת, גורמי סיכון עצמאיים לתמותה היו הצורך בעזרה בהאכלה, אי ספיקת כליות וממאירות. ניתן לשער כי מאחר ואוכלוסיית המחקר כללה מטופלים קשישים, שבריריים עם ריבוי מחלות נלוות, השפעתם של כשל איברים, ממאירות ותלות תפקודית על תמותה עלתה על זו של תת תזונה כגורם יחיד.