כיבוד אוטונומיית מטופל עם דמנציה בהבעת העדפותיו בבחירת המזון לצד אתגרי הקורונה

רקע: מטופל עם דמנציה, מאבד את האוטונומיה, כשידוע שהוא מסוגל להביע את העדפותיו בנושאים פשוטים. ישנה חשיבות שהצוות המטפל יכבד את העדפות המטופל עם דמנציה בבחירת המזון. קשיי תקשורת המאפיינים את מחלת הדמנציה, לצד אתגרים שנוספו, למשל עטית מסכות, מקשים על בירור העדפות המטופל, כך שהצוות המטפל נוטה לנחש או להחליט במקומו.

מטרת המבדק: בחינת כיבוד אוטונומית מטופל עם דמנציה בהבעת העדפותיו בבחירת מזון לצד אתגרי הקורונה.

שיטות ואמצעים: שנות המבדק: 2019-2020.
אוכלוסיית המבדק: צוות הסעדת מטופלים: אחיות וכוח עזר.
דיאטניות ביצעו תצפיות ראשונות על מטופלים וצוות הסעדה בארוחת בוקר.
התערבות: הדרכת צוות.
תצפית שניה בוצעה במהלך עידן הקורונה.

תוצאות: בהשוואת התצפיות, הקורונה גרמה לירידה בתקשורת מטופל-מטפל ומטפל-מטופל. תקשורת המטופלים התאפיינה בקשר עין, תקשורת המטפלים התאפיינה בקשר עין וניהול שיחה, כוחות העזר השתמשו גם בשירה ומוסיקה.

בתצפית שניה, התארך זמן האכילה ופחתה כמות המזון שנאכלה. סיום מנות נצפה במטופלים ללא דמנציה, שאכלו באופן עצמאי או בעזרה מלאה וכן במטופלים עם דמנציה שקבלו עזרה מלאה.

בירור העדפות המטופל בוצע יותר על ידי כוחות העזר. אחיות הקפידו לשאול כל שאלה מספר פעמים.
למטופלים ללא דמנציה בוצעו יותר בירורים להעדפות המטופל.

מסקנות: עטית מסכות, ריחוק חברתי, בידוד, תחלופת צוותים, ועומס בתקופת הקורונה השפיעו על המטפל והמטופל וגרמו להפחתת כיבוד אוטונומית המטופל בהקשר להעדפות מזון.
קשיי תקשורת בדמנציה לצד האתגרים שנוספו, חידדו את חשיבות כיבוד האוטונומיה, תוך יצירת ערוצי תקשורת חלופיים. ישנה חשיבות עליונה, בפרט בעידן הקורונה, למתן הדרכות רב מקצועיות, לצוות המטפל, לגבי הקפדה על בירור העדפות, הגשת עזרה באכילה ושיפור התקשורת עם מטופלים עם דמנציה, לשימור איכות חייהם ומצבם התזונתי.