On “Love Which is Not Dependent on Something” (m. Avot 5:16): Between Exegesis and Ethics

לרעיון ה`אהבה שאינה תלויה בדבר` המופיע במשנה אבות ה, טז, יש מעמד קנוני של ממש במסורת הפרשנית היהודית, והוא מקרין על סוגיות יסוד נוספות כדוגמת רעיון עבודת האל `לשמה`. בהרצאה זו אבקש לתהות על קנקנה של משנה זו, בשני אופנים: באמצעות קריאה פרשנית קרובה שלה, ובאמצעות בחינת ההלימה שלה את המסורת המקראית והחז"לית שעליה היא נסמכת ואשר בתוכה היא משובצת. הבחינה הפרשנית של אבות ה, טז מעלה שההתלות בתיאור המקראי של `אהבת` אמנון לתמר (שמ"ב יג, א) היא בעייתית; בחינת ההלימה של משנה זו את המסורת היהודית הקדומה מעלה שרעיון היעדר-המעוניינות או היעדר `תלות-בדבר` נמצא במתח עמוק עם תפיסות האהבה הרווחות בתנ"ך ובחז"ל. אבקש לזרות אור על סוגיה זו באמצעות ההבחנה בין `ארוס` ל`אגאפה`, הבחנה שלאורה אציע כי משנה אבות ה, טז היא מומנט אגאפי מכונן במסורת היהודית. לסיום אעיר על הפוריות המחקרית הגלומה בבירור מקום האגאפה במסורת היהודית.