מנטליזציה והבעה רגשית של מטפלים מכוח-העזר ביחס למטופליהם עם דמנציה במוסד לטיפול ממושך: הקשר לזמינות רגשית בדיאדה

מטרת המחקר: המחקר עוסק בתפיסות של מטפלים מכוח-העזר ביחס למטופליהם עם דמנציה במוסד לטיפול-ממושך. המחקר בוחן את רמת המנטליזציה - שהיא היכולת של המטפל להתבוננות ותובנה ביחס עולמו הפנימי וכן ביחס לעולמו הפנימי של המטופל, ואת רמת ההבעה הרגשית – הכוללת הבעה של ביקורתיות ושל אמירות חיוביות ביחס למטופל. המחקר מתמקד בקשרים בין מנטליזציה וההבעה הרגשית של המטפלים ובין היכולת שלהם להפגין רגישות כלפי המטופלים במסגרת אינטראקציות דיאדיות. המחקר גם בוחן האם רמות המנטליזציה וההבעה הרגשית של המטפלים קשורות למאפייני מטופלים, ובאופן ספציפי - לרמת המעורבות הרגשית של המטופלים באינטראקציות, ולרמת הקושי לטפל בהם.

שיטות: המחקר נערך בשלוש מחלקות במוסד לטיפול-ממושך במטופלים עם דמנציה. במחקר השתתפו עשרים מטפלים מכוח-העזר וארבעים מטופלים. כל מטפל רואיין ביחס לשני מטופלים הנבדלים ברמת הקושי שהם מסיבים לצוות המטפל, והתבקש לספר על כל מטופל ועל הקשר שלו עמו. הראיונות הוקלטו, תומללו וקודדו באמצעות סולמות הבעה רגשית ומנטליזציה. בנוסף, כל מטפל תועד באינטראקציה מובנית עם כל אחד משני המטופלים. רגישות המטפלים ומעורבות המטופלים באינטראקציה קודדו על סמך סולמות הזמינות הרגשית.

ממצאים: רמות מנטליזציה גבוהות ומספר גבוה של אמירות חיוביות של המטפלים ביחס למטופליהם, נמצאו קשורים לרגישות גבוהה יותר שהמטפלים הפגינו כלפי מטופליהם במסגרת האינטראקציה. בנוסף, רמות מנטליזציה גבוהות ומספר גבוה של אמירות חיוביות היו קשורים לרמת מעורבות גבוהה יותר של המטופלים במסגרת האינטראקציה, אולם לא לדרגת הקושי שהם מסיבים לצוות המטפל.

מסקנות: מומלץ לשלב במסגרת הכשרה של מטפלים מכוח-העזר הגברה של יכולות המנטליזציה וראייה חיובית של המטופלים. ההתמקדות ביחסי הגומלין בדיאדות מטפל-מטופל עשויה להגביר יעילות של תכניות התערבות המיועדות לשיפור איכות האינטראקציות, מאשר התמקדות במטפלים בלבד.