המשמעות שמעניקות נשים בהגעתן לגיל זקנה לחוויית גילוי העריות שחוו במהלך ילדותן

מטרה: חוויית גילוי העריות במהלך הילדות הינה אירוע מכונן שעיצב את חייהן וזהותן של נשים במהלך חייהן בכלל ובתקופת הזקנה בפרט, תוך התייחסות לעבר, להווה ולעתיד. באמצעות פרספקטיבת מהלך החיים ניתנה לנשים הזדמנות להביא את סיפורן האישי ולאפשר להן להתבונן באופן רטרוספקטיבי בדרך בה האירוע המכונן עיצב את חייהן. מטרת ההרצאה לשפוך אור ולתת קול לנשים שחוו גילוי עריות בילדותן וללמוד איזו משמעות הן מעניקות לחוויה זו דרך פרספקטיבת מהלך החיים.

שיטה: המחקר נערך לפי מתודולוגיה נרטיבית-איכותנית דרכה חשפו 10 נשים את סיפור חייהן האישי ואת המשמעות שהן מעניקות לגילוי העריות שעברו בצעירותן, בגיל זקנה. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק נרטיבים. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח תמטי.

ממצאים: מהראיונות עלו שלוש תמות מרכזיות: (1) "אני נכנסת לאיזשהו טירוף כדי להגיע לשפיות": לחיות שנים עם סוד הפגיעה; (2) "איך גידלתי את הילדים? לא יודעת...": התא המשפחתי בצל הפגיעה המינית לאורך מהלך החיים וההזדקנות; (3) "מי שבחרה לחיות אחרי מות אכזרי ביותר שזה הפגיעה, מגיע לה את הכל בעולם, כי הן הכי חזקות בעולם": הבחירה בחיים. בהרצאה תוצג התמה השלישית שהתמקדה בעוצמה של הנשים לבחור מחדש בחייהן דרך הצורך בסגירת מעגלים, עיצוב זהות חדשה, דרכי התמודדות , ולבסוף צוואתן לחיים בסימן שחרור מכבלי הפגיעה ומבט לעתיד אופטימי יותר.

מסקנות: התייחסות לחוויית גילוי העריות כאירוע טראומתי שעשוי להוביל לביטויים פוסט-טראומתיים, תסייע לנשים בגיל זקנה לעבד את חווית גילוי העריות. כמו כן, קיימת חשיבות לשימוש בסקירת חיים כטכניקה המסייעת בעיבוד החיים של הנשים ובכך להשלים עם הפגיעה ולסגור מעגל.