Tiqqun ha-Shekhinah in Moshe Hayyim Luzzatto’s Circle: A Response to the Increasing Worship of the Virgin in Early Modern Italy

אחת הסוגיות המרתקות והשנויות ביותר במחלוקת בין חוקרי הקבלה היא שאלת היחס בין הופעת דמות השכינה בספרות הקבלה בימי הביניים לבין דמות הבתולה ופולחנה בעולם הנוצרי. התזה המהפכנית בדבר השפעה נוצרית על ההגות הקבלית שהועלתה לראשונה לפני כ-20 שנה, זכתה מאז לדיונים ארוכים ובעיקר לביקורות נוקבות. י` גארב, אחד ממבקריה הבולטים, טען כי יש לדחות תזה זו בנוגע לימי הביניים, אך הציע לבחון לאורה את פעילות חוג רמח"ל שחבריו ראו בפולחן השכינה לב ומרכז פעילותם הקבלית. בהרצאה זו יבחנו טקסטים לא נודעים למחקר מפרי עטו של ר` משה דוד ואלי, חבר בכיר בחוג רמח"ל. בטקסטים אלה משווה ר` ואלי בין השכינה לבין הבתולה ומקביל בין מאמציהם המיסטיים של בני החבורה לתיקון השכינה, לפולחן מרים המתעצם בכנסיה הקתולית בתקופתו. עדותו העצמית (והיחידאית) בעניין זה של מקובל שעסק בעצמו באינטנסיביות במאמצים לתיקון השכינה, שופכים אור על פעילות חבורת רמח"ל, ומעלים על הדעת את `החייאתה` של תזת מריה המקורית, גם בנוגע להופעת השכינה בהגות הקבלית במאה הי"ב.