טיפול בקהילה: השלכות חברתיות ונפשיות של ריקוד במפגש של נכדות בוגרות וסבתותיהן

מטרה: בשנים האחרונות גובר הצורך בהתערבויות המתייחסות אל מכלול היבטים גופניים, נפשיים, חברתיים ורוחניים של המבוגר. כזו היא בדיוק ההשפעה של ריקוד בזקנה. לטיפול בתנועה ומחול המציע שילוב בין ריקוד לשיח רגשי, השפעה ממתנת על חרדה ודיכאון, ועל שיפור בהיבטים תפקודיים, קוגניטיביים ופיזיים בזקנה. בצד זאת, קיים קושי בגיוס של המשתתפים להתערבות הדורשת יציאה מהבית, ועליות כספיות, המלמד על צורך בפיתוח התערבויות בקהילה. בהרצאה אציג גישה מערכתית לתמיכה בהזדקנות בהתבסס על מחקר פעולה עדכני.

שיטה: 16 מטפלות בתנועה ומחול וסבתותיהן השתתפו בשלושה מפגשי ריקוד בבית סבתן. מחקר פעולה, אשר כלל צילומי מפגשים, יומנים אישיים, וראיונות חצי מובנים.

ממצאים: נמצא כי המפגש עורר בקרב הנכדות חששות מהעדר מיומנות לשם יצירת מפגש משמעותי ושמירה על סבתן במהלכו. עוד נמצא כי מפגשים קבועים של ריקוד חופשי בו הנכדה משקפת את תנועות סבתה תוך הצעה להרחבה של התנועה, עידוד לקשר עין, מגע, ומשחקיות, משנים את נקודת המבט של הנכדה על הזקנה ומספקים מרחב לתהליכי פרידה. מצד הסבתות המפגש יצר שינוי בהלך רוחן: הופיעו זיכרונות ורגשות חיוביים וביטוים של התעלות הרוח.

מסקנות: המחקר מלמד כי טכניקות בטיפול בתנועה ומחול יכולות לייצר מפגש אינטימי בין דורי, המביא לחשיפה עצמית, העצמה רגשית, התרוממות הרוח, אופטימיות ויצירתיות בזקנה. בתוך כך, אדון בדינמיקה הייחודית לקשר בין דור הנכדים לסבים/סבתות, בפחדים וחששות שמלווים נכדים/ות למול מפגש עם הזקנה, ובמרכיבים הייחודים במבנה המפגש ובאופי ההנחיה אשר תורמים לאינטימיות חדשה, ולתהליכי פרידה.