התאבדות בסיוע רופא בישראל: עמדות של זקנים והגורמים הקשורים אליהן

מטרת העבודה: הידע והטכנולוגיה של הרפואה המודרנית מאפשרים להאריך חייהם של חולים במחלות חשוכות מרפא, אך הארכת החיים, מלווה לרוב בייסורים פיזיים ונפשיים מתמשכים עבור החולים, ובנטל טיפולי וכלכלי משמעותי המוטל על החולה, משפחתו, שירותי הבריאות והחברה כולה. העלייה בתחלואה ובתמותה במאה ה-20 ממחלות כרוניות והדילמות המוסריות, הרפואיות, המשפטיות והחברתיות הקשורות בלגליזציה של המתת חסד פעילה והתאבדות בסיוע רופא מחייבות הכרה של העדפות הציבור בנושאים אלה והבנתן. סקירת הספרות מעלה שמשתנים סוציו-דמוגרפיים, ערכיים, פסיכו-חברתיים ורפואיים-נסיבתיים קשורים להעדפות אלו. ללא ספק, האוכלוסייה הפגיעה ביותר בהקשר זה היא אוכלוסיית הזקנים, אך מעט ידוע בארץ על העדפותיהם. מטרת המחקר לבחון את עמדותיהם של זקנים כלפי התאבדות בסיוע רופא ולזהות את הגורמים הקשורים אליהן.

שיטות: נדגמו בדגימת נוחות 150 משתתפים בני 75 ומעלה הגרים בקהילה בכל רחבי הארץ. המשתתפים רואיינו בביתם באמצעות שאלונים מובנים על-ידי מראיינים מנוסים. כל כלי המחקר היו מתוקפים ומהימנים ונבחנו במחקר מקדים. לבדיקת ההשערות נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית, מבחנים חד-משתניים ומודלים רב-משתניים.

ממצאים: גילם הממוצע של המשתתפים 81 שנה, רובם נשואים עם 3 ילדים בממוצע. רוב המשתתפים (66%) תמכו בחקיקת חוק המאפשר לחולה להתאבד בסיוע רופא. שלושה משתנים נמצאו מובהקים בניתוח הרב-משתני כמסבירים עמדות אלו- רמת דתיות (קשר שלילי), רצון בהארכת חיים (קשר שלילי) וחרדת מוות ומיתה (קשר חיובי). המודל הסביר 39% מהשונות של המשתנה התלוי.

מסקנות: לרוב המשתתפים עמדה חיובית לגבי מתן אפשרות לחולה במחלה חשוכת מרפא להתאבד בסיוע רופא. רמת דתיות, רצון בהארכת חיים וחרדת מוות ומיתה מסבירים עמדה זו. ממצאים אלה תורמים לדיון לגבי לגליזציה של המתת חסד פעילה ולעיצוב המדיניות הרפואית/ציבורית הנוגעת לטיפול בסוף החיים בישראל.