מטרת העבודה: מגפת הקורונה פגעה באופן קשה בדיירי בתי האבות בישראל, והקמת מפקדת מגן אבות ואימהות שיפרה מאד את ההתמודדות עם המגיפה. מטרתנו הייתה לנתח את שינויי המדיניות העיקריים בעקבות הקמת מגן אבות ואימהות.
שיטות: ניתוח איכותני של מדיניות הממשלה ומפקדת מגן אבות ואימהות לאורך משבר הקורונה בישראל, תוך הערכה כמותית של השפעת צעדי המדיניות על נתוני התחלואה והתמותה בבתי האבות בישראל.
ממצאים: ניהול בתי האבות בתחילת המגיפה אופיין בחוסר אחידות והוראות סותרות מצד משרדי הממשלה השונים. השינויים העיקריים בהתמודדות עם המגיפה בעקבות המעבר לניהול מרכזי ע"י מפקדת מגן אבות ואימהות כללו הפניית מספר רב של בדיקות PCR לקורונה לדיירי וצוות בתי האבות, פתיחת מחלקות קורונה בבתי חולים סיעודיים ובקרה על ביקורי משפחות. בעקבות שינויים אלו ירד חלקם של דיירי בתי האבות מהתמותה בישראל מ- 45% בחודש מרץ 2020 ל- 36% באוקטובר 2020 ובתי החולים הכלליים לא הגיעו לאי ספיקה.
מסקנות: ניהול מרכזי של בתי האבות הוא קריטי במצב של מגיפה על מנת לתת משאבים ולקבוע כללי התמודדות ומתן משאבים אחידים בכל סוגי המוסדות.