רוחניות ויצירתיות בזמן קורונה: התערבות מקוונת באמצעות קולאז`ים וסיפורי חיים עבור אנשים זקנים בקהילה באיטליה וישראל

מטרות: תקופת הקורונה וההגבלות החברתיות משפיעות רבות על אוכלוסיית הזקנים בעולם כולו. המחקר הנוכחי מציג התערבות מקוונת מבוססת אומנות המשלבת יצירת קולאז`ים עם אלמנטים נרטיביים. המחקר התקיים באיטליה ובישראל, שתי מדינות אשר נקטו במדיניות של סגר חברתי, והוא בחן את האופן בו משאבי התמודדות ורוחניות באו לידי ביטוי בתהליך היצירתי ובתוצר האומנותי.

שיטה: עשרים וארבעה משתתפים מישראל ואיטליה בגילאי 78-92 השתתפו בהתערבות מקוונת, במהלכה יצרו שלושה קולאז`ים, אשר לכל אחד מהם נושא משלו: 1) צמתים משמעותיים בסיפור החיים; 2) ערכים ומורשת3) תפיסת עתיד. התמונות הוויזואליות כאמצעים השלכתיים אפשרו למשתתפים להעלות תוכן אישי באופן ספונטאני. הקולאז`ים הוויזואליים והתוכן המילולי נותחו באמצעות שיטה איכותנית אבדוקטיבית (Abductive methodology).

ממצאים: על פי מודל הרווחה הנפשית הרוחנית (Fisher, 2010), זוהו תמות המצביעות על ארבעה ממדים של רוחניות: (1) האישי; (2) הקהילתי; (3) הסביבתי; (4) הטרנסצנדנטלי. השיח הספונטאני המאפיין את התהליך היצירתי-השלכתי המחיש את הקשר בין ממדי הרוחניות ואת האופן בו כל ממד מזין את האחר. שונות בין תרבותית, בין אוכלוסיית הזקנים האיטלקים והישראלים באה לידי ביטוי בממד האישי ובממד הטרנסצנדנטלי.

מסקנות: הממצאים מצביעים על הפוטנציאל הקיים בהתערבות מקוונת מבוססת אומנויות עבור אנשים זקנים בקהילה, ועל יכולתה לחבר את המשתתפים אל משאבי התמודדות בתקופות חיים מאתגרות. מחקר זה מעיד על האפשרות לקיים התערבויות יצירתיות ונגישות בתקופת ההזדקנות ובזמנים של ריחוק חברתי בפרט.