יחסים קונפליקטואליים בקרב בני זוג הומוסקסואלים בגיל הזיקנה

רקע: הומוסקסואלים מזדקנים התנהלו במשך שנים רבות תוך כדי הסתרת זהותם המינית. מטרת מחקר להבין ולתאר את המשמעות שמעניקים בני זוג הומוסקסואלים למערך יחסים קונפליקטואלי ביניהם על רקע הזדקנותם.

שיטה: המחקר הנוכחי התבסס על מתודולוגיה איכותנית פנומנולוגית. אוכלוסיית המחקר מנתה 12 משתתפים, דוברי עברית, המזהים את עצמם כהומוסקסואלים, בגיל זיקנה(מעל גיל 67). בזוגיות לפחות חמש שנים, והתמודדו בשנה האחרונה עם קונפליקטים במערכת היחסים הזוגית שלהם.

ממצאים: ניתוח הנתונים הוביל לזיהוי חמש תמות עיקריות המתארות חמישה סוגי קונפליקט המקבלים ביטוי ייחודי בהקשר לזוגיות הומוסקסואלית בגיל הזיקנה. 1."הסקס נחלש מאוד": פערים בחשק המיני ופתיחת הזוגיות ההומוסקסואלית. 2. "מבחינתם ברגע שהזדקנתי אני לא ראוי יותר לאהבה": גילנות פוגענית בין דורית שמהדהדת לזוגיות ההומוסקסואלית בזיקנה. 3."הוא לא מסודר כלכלית": מאבק על משאבים כלכליים במעבר מזוגיות הטרוסקסואלית לזוגיות ההומוסקסואלית, ותמיכה כלכלית חד צדדית. 4. "אני בן הזוג שלו, לא המטפל שלו": תלות וחולי בזוגות הומוסקסואלית בזיקנה. 5. "אני לא מרגיש חלק מהעולם ההומוסקסואלי שלו": הדור האבוד של היציאה מהארון.

דיון: הדיון משלב בין היבטים פנומנולוגיים של ייצוג עולם החיים של הומוסקסואלים בגיל הזיקנה, לבין הפרספקטיבה ההצטלבותית המספקת עדשה המתאימה לבחון את הממצאים ולזהות את הצירים המרובים של ההדרה ממנה מושפע מערך היחסים ההומוסקסואלי. כמו למשל, ההצטלבויות בין הומופוביה מופנמת, הטרוסקסיזים, העדר רשת חברתית וחוסן כלכלי, היוצרים יחסי כוח, מבנים ומשפיעים על יחסים קונפליקטואלים בגיל הזיקנה .