The Rediscovery of a Thousand-Year-Old Hebrew Bible in Cairo

בסוף יולי 2017 הוזמנתי לקהיר על ידי הקהילה היהודית המקומית להשתתף בסקר מקיף של אחד עשרה בתי הכנסת שעדיין עומדים על תילם בבירת מצרים. במשך אלפיים שנה, שגשגה במצרים קהילה יהודית. אחרוני היהודים שמתגוררים במצרים היום, הינם שריד לקהילה עתיקה שכללה יהודים ספרדים, אשכנזים וקראים.

במהלך התיעוד של ספריית בית הכנסת הקראי על שם משה דרעי, הגעתי למדף שהכיל מספר חבילות עטופות בנייר לבן, מהסוג הפשוט שפורשים לעיתים על שולחנות במסעדות. כאשר פתחתי את החבילה המאובקת הראשונה נותרתי המום, לנגד עיני התגלה כתב יד של מאות עמודים (parchments). האותיות העבריות המרובעות והיפות לא הותירו מקום לספק - זה היה כתב יד מקראי. 569 עמודי הקלף מכילים את כל הספרים והמגילות של ״כתובים״ (החלק השלישי של התנ"ך), ו-12 עמודים נוספים עם הארות והבהרות (ובכלל זה על המסורה). באופן יוצא דופן נשמר גם מידע על האדם שהזמין את העותק הזה של התנ״ך, ופרטים על המעתיק עצמו. כך כתב המעתיק בגוף ראשון בסוף כתב היד הנדיר: "אני זכריה הסופר בר ענן [...] כתבתי ונקדתי בעזרת שדי זה הכתובים […] בשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ושמונים ושמונה לברית עולם.״ מכאן, שכתב היד הושלם בשנת 1028 לפי לוח השנה הגרגוריאני.

כתב היד הנדיר מופיע ברשימה של כתבי יד שפרסם ריצ׳ארד גוטהייל בראשית המאה העשרים (JQR, 1905), אך זכה רק למספר משפטים. בשנת 1981 הוא צולם באיכות ירודה על ידי צוות הספרייה הלאומית בירושלים. אולם, כתב היד לא זכה למחקר מעמיק. מאמר שהקדשתי לכתב יד זה (JQR, 2020) ביקש למלא חלל זה.

הרצאה זו מציגה את גילויו מחדש בקהיר של קורפוס כתבי היד הקראי הנדיר, ובמרכזו כתב יד זכריה בן ענן ומאפייניו הייחודיים, וכן את המאמצים הנוכחיים לשמר את המורשת היהודית במצרים.