The Arrangement of Mishnah Tractates: A Literary Reappraisal

מאז אברהם גייגר ידוע שהמסכתות ברוב סדרי המשנה מסודרות לפי מספר פרקים. חשיפת התבנית המספרית המחושבת מאחורי סידורם של ששת הסדרים הובילה את מנחם כהנא למסקנה שסדר המסכתות נקבע בעריכת המשנה הראשונית. כהנא הציע ששיקולי תבנית העל המספרית של המשנה עשויים לספק הסבר לתעלומות הקשורות לשיבוציהן של מסכתות שונות בסדרים שבהן הן מופיעות. בהרצאה זו נבחן האם, מלבד שיקולי העל המספריים-התבניתיים, הנחו את העורך בשיבוץ המסכתות בתוך הסדרים גם שיקולים תוכניים וספרותיים נוספים?

כבר בתלמוד הבבלי תמיהות לגבי פתיחותיהן של מסכתות אחדות הובילו את עורכי התלמוד להציע נקודות חיבור בין מסכתות הסמוכות זו לזו. לרוב הקישורים הללו נושאים אופי דרשני, וגם פרשנות המשנה מרמב"ם ועד ימינו לא העלתה משנה סדורה באשר לסידור המסכתות. בהרצאה זו נשתמש בכלי ניתוח ספרותיים, אשר הוכיחו בשנים האחרונות את כוחם בחשיפת דרכי עריכת פרקים ומסכתות במשנה, וניעזר בהם על-מנת להבין את שיבוצן של המסכתות בתוך הסדרים.

נקדים כמה דוגמאות מפורסמות וברורות מאליהן של מסכתות שהוסמכו זו לזו לא רק בשל מספר הפרקים היורד, אלא בשל קשרים ענייניים ולשוניים מובהקים, כגון: שבת-עירובין, זבחים-מנחות. הזיקה בין כלים לאהלות נראית מעט פחות מובהקת, אבל קשרים לשוניים ואסוציאטיביים בין שתי המסכתות מראים שאף כאן, ליד מספרי הפרקים, הסמכת המסכתות מונחית על-ידי שיקולי תוכן ועיצוב לשוני. נראה שקישורים לשוניים מפתיעים מחברים גם מסכתות נזיקין וסנהדרין.

מכאן נעבור לדוגמאות מפתיעות יותר. הקישור שהוצע בבבלי בין מסכתות נזיר וסוטה נושא אופי דרשני, אך קישורים ספרותיים בין שתי המסכתות מראה שאכן עורך המשנה ביקש לחבר ביניהן. גם מיקומה של מסכת נדרים בסדר נשים ניתן להסבר באמצעות זיהוי המוטיבים בכל אחת מהמסכתות הקושרים בין השתיים.

לבסוף נבחן קישורים ספרותיים, לעתים מפתיעים מאוד, היוצרים מקבצים של מסכתות, ובמיוחד לקראת סיומם של שלושת הסדרים: זרעים, מועד, טהרות.

הקישורים הספרותיים בין מסכתות סמוכות עשויים לסייע בהבנת החשיבה העומדת מאחורי סידור המסכתות, ולקדם אותנו צעד נוסף לקראת הבנת משמעותו של תכנון העל של המשנה שעליו עמד כהנא.