ב-1232 התעוררה מחלוקת עזה בקהילה היהודית בפרובנס על החיבור `מורה נבוכים` של רמב"ם. רמב"ן, אשר ביקש לפייס בין הצדדים, לקח חלק פעיל בפשרה בין שתי המחנות. על אף שכלפי חוץ הגן על המורה, לא ברור אם תפיסה זו משקפת נאמנה את עמדתו האותנטית של רמב"ן ביחס לחיבור זה. בהרצאה הנוכחית נבקש לשפוך אור על יחסו האמיתי של רמב"ן למורה, ובאופן ספציפי לפרשנותו האלגורית של רמב"ם. כמקרה בוחן, ננתח חלק מתוך דרשת רמב"ן על קהלת ונבקש לראות בקטע זה פולמוס סמוי אך מכוון לעמדתו של רמב"ם ביחס למשלים במקרא, כפי שביטא זאת בהקדמתו למורה. ההרצאה מציעה כי הימנעותו של רמב"ן מהתייחסות מפורשת לרמב"ם מובנת לאור ההקשר ההיסטורי של המחלוקת על המורה ועצם התפקיד אותו מילא רמב"ן כמגשר בין המחנות.