הרצאתי תתמקד במדרש "מעשה תורה" ומקומו בסוגת מדרשי המספרים הנכללים בספרות ה"סְפוֹרוֹת" עליה נמנים החיבורים: פרקי רבינו הקדוש; חופת אליהו; מדרש שלושה וארבעה; דברים שמנו חכמים במנין. סוגה זו כוללת מיונים ממוספרים של טקסטים אשר תחת כותרת מספרית נאגדים בהם פרטים המנויים על פי מספרם ולעיתים מובאים ללא קשר תוכני ביניהם. מובאות בהם רשימות של פריטים בעניינים שונים: ענייני מוסר והנהגות טובות, הלכות, פרשנות דרשנית, דברי אגדה, המלצות בענייני בריאוּת ותזונה, מידע כללי - המסודרים לפי המספר המופיע בראש הרשימה. הופעת סוגת הספורות בצורת חטיבות ספרותיות יחידות, מובחנות ומוגדרות, ניכרת בספרות חז"ל כבר במשנה ובמקורות חיצוניים "משלים שבמנין" מצויים כבר בבן סירא.
בהרצאתי אתאר את "מעשה תורה" לאור בחינת גלגולי הנוסח של כל עדי נוסחו, המופיעים בתפוצה נרחבת במדינות רבות (הודו, פרס, ספרד, תימן, אשכנז, בוכארה, איטליה), בטיפוסי כתיבה רבים (פרסית, אשכנזית, ספרדית, תימנית, פרובנצלית, איטלקית, מזרחית, ביזנטית) ובסוגי כתב שונים מהם 33 קדומים למאה ה-15 (דוגמאות נבחרות יצורפו בתמסיר). אעמוד על דרכי התגבשותו, ואחשוף את הגרעין ממנו התפתחו נוסחיו השונים. אעמוד על מאפייניו תוך השוואתם למדרשי המספרים המקבילים מסוגת ה"ספורות" הדומים לו בתוכנם ובצורתם. אציג ניתוח השוואתי מייצג של מימרות ב"מעשה תורה" תוך חשיפת מקורותיהן, דיוק בתכניהן והסבר מלאכת עריכתן. דברים אלו ידגישו את שינויי התוכן, המהות והצורה בין "מעשה תורה" לשאר מדרשי המספרים ויאירו סוגה זו בכלל ואת "מעשה תורה" בפרט באור חדש.
דברים המעידים על מורכבות הקשר בין המדרשים נכתבו בידי החוקרים. בדבריו על היחס בין "אבות דרבי נתן" לבין המהדורות השונות של "פרקי רבינו הקדוש" כתב קיסטר: "מסקנות מבוססות על היחס המדוייק בין שני החיבורים אפשר יהיה להציג רק אחרי שיבדקו כתבי היד והמהדורות השונות של `פרקי רבינו הקדוש`, טיבה המשוער של כל מהדורה ויחסה למקורותיה, בינתים רב הפרוץ על העומד בעניינו של חיבור זה". אפשטיין ולביא כתבו על החיבורים בספרות הספורות: "חיבורים אלה טרם נחקרו חקירה מקיפה, תוך התייחסות למגוון העצום של המהדורות והחיבורים השייכים לסוגה זו... ספרות ענפה זו טרם זכתה למיפוי שיטתי ומלא". את החסרון המתואר אנסה להשלים בהרצאתי, דבר שטרם נעשה במחקר העדכני עד כה.