From Mysticism to Messianism in the Thought of Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the Last Lubavitcher Rebbe (R.M.M.S.)

ישנם חוקרים הרואים במשיחיותו הרבי מלובביץ` (הרממ"ש) חריגה מהמסורת העיונית-מיסטית החב"דית ומצביעים על גורמים אישיותיים, נסיבתיים ומקריים בטיפוחה. בעקבות חוקרים החולקים על כך, אני מבקש להראות כי תודעתו ופעילותו המשיחית של הרממ"ש, הם פועל יוצא של משנתו המיסטית אחדותית. יתר על כן, יש לראות את עיצוב בשורתו המשיחית-ציבורית ואת אופייה ואת ההליך המשיחי, כניגזרים מדימוייה של התודעה המיסטית - עצמותית. כיוון שכך, הרי היא מעלה דימויים אסכטולוגיים מפתיעים ומרחיקי לכת. אלה, נענים למאפייני המסורת המשיחית נטורליסטית, בשונה מזו האפוקליפטית השגורה. הדגם המשיחי שהציב הרממ"ש, ממצה עד תום בשורה חסידית-מיסטית, מחד ונענה לכל המאפיינים של תנועה משיחית-ציבורית, מאידך. רממ"ש קבע, כי העניין המשיחי הוא תכלית העבודה הדתית ותקוות ההיסטוריה היהודית: "עיקר ועניין כללי ביותר, ועד שהוא העניין הכי כללי בתורה – הכנת לביאת המשיח".

הטענה העולה מהגותו של הרממ"ש היא, כי הגילוי המשיחי חושף את הגילוי המיסטי, ההולם את מעמדם ותודעתם האלוהית של בני האדם. מהותה של תורת החסידות מובהרת על ידי ביאור תוכנו הפנימי של משיח. הפצת מעיינות החסידות היא תוכנו ומהותו של משיח. היא הרחבת התודעה העצמותית והחלתה על הכוליות האינסופית. ביאת המשיח היא התוצאה הפנימית והטבעית של מימוש הוויה ותודעה זו. אחדות העולמות האלוהי והארצי, הנתון בדימוי: `באתי לגני`-`דירה בתחתונים`, היא התכלית המשיחית הגואלת, באשר היא לאמיתו של דבר, המצב האונטולוגי של ה`יש`-`אמיתת המציאות` מראש ועד סוף.

משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנם תוצר מובנה ופועל יוצא של תודעתו המיסטית. הרממ"ש ביקש לממש את הגאולה המיסטית-החסידית באמצעות הדגם המשיחי המסורתי-היסטורי והציבורי-לאומי, בהאמינו כי זו היא הגאולה האחת המובטחת. זוהי גאולה היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. יתירה מכך, בכך הוא מממש את בשורתם המשיחית של הבעש"ט רש"ז וריי"ץ.

לא גאולה פרטית בתנאי הגלות, אלא גאולה ציבורית המעמידה את העיקרון המיסטי כאמת הגואלת את כלל החברה האנושית. בכך מוצא הוא את הלכות הרמב"ם והגותו הולמים מאין כמותן לדגם השילוב המשיחי-נבואי המיוחד שיצר.

משיחיות, כפי שהתגלמה במשנת הרממ"ש, היא נשמת אפה של החסידות. זאת, בשונה מטענת גרשום שלום כי בחסידות המשיחיות עברה ניטרליזציה. כל ארבעת המאפיינים המסמנים את המשיחיות הציבורית-היסטורית, לדעתו של גרשם שלום, אכן מצויים במשיחיות הרממ"ש. הם קיימים בה בפשטותם הריאלית והציבורית-לאומית.