Physiopoetics as an Interpretive Tool: Time and Territory in the Poetry of Rafi Weichert Written between the Years 1994-2019

בפאנל זה מוצע בפניכם כלי מתודולוגי חדש לקריאת שירה, בשם פיזיופואטיקה, כלי שאינו קיים עד כה בשדה המחקר הספרותי, ונטבע לראשונה על-ידי. להבהרת משמעותו המושגית והכלים ליישומו אדון באמצעים השונים המרכיבים אותו, דרך מופעיהם של מרחבים (חללים תלת מימדיים), זמנים וטריטוריות (משטחים) בדוגמאות משיריו של המשורר רפי וייכרט בין השנים 2019 - 1994. אלה משקפות את תוצאות חקירת כ-800 משיריו, ואשר פורסמו ב-15 מקובצי שירתו. דרך בדיקתם ניתן להדגים בהרחבה את כלי הפיזיופואטיקה. המושג מורכב מפיזיו - תנועה, כלומר בחינת השינוי במיקום הפיזי של הדובר בשיר במהלך הזמן ביחס לסביבתו, כפי שמיקום זה נמדד על-ידו במארג של השתייכות מסוימת; פואטיקה - שירה, שהמאפיין העיקרי שלה הוא שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, נוסף למשמעותה המילולית. המרחב הוא תלת-ממדי, וטריטוריה היא משטח בכל מרחב שהוא. זה יכול להיות משטח של קרקע, של מיטה, של דף. התנועה במרחב יכולה להיות מעגלית-היקפית או קווית, והיא מתרחשת במעבר מנקודה אחת לאחרת. הטריטוריה כלולה במרחב על-ידי דריכה, הליכה, נסיעה, או כתיבה על משטחיו השונים. באמצעות מרחב וזמן מאורגן הניסיון האנושי ביחסו לסביבתו, כאשר הטריטוריה היא חלק מן המרחב המזוהה באמצעות גבולות מסוימים. הטריטוריאליות היא חזקה שחש הדובר בשיר כלפי מרחב שהוא מצוי בו או מתארו. ההבחנה בין המרחבים השונים בשירי וייכרט מתבצעת על-פי ארבעה סוגי פיזיופואטיקה: סטטית; דינמית; היקפית; קווית. פרשנות הפיזיופואטית של שירי וייכרט נעזרת בגישה הסטרוקטורליסטית, משום המבניות המשולשת החוזרת בחלק גדול משירי וייכרט: א. הבאת מרחב מסוים; ב. תיאור התנועה בו; ג. מסקנה שמכוונת לעקוף מינוחים שהתקבעו במשך השנים להערכת שירתו, כמו חריזה, מקצב, דימויים ועוד.