Virtue Ethics in the Thought of Nahmanides
בהרצאתי אתייחס לדעתו של רמב"ן בשאלת הטוהר המוסרי ורעיון ה`מידה הטובה` (Virtue Ethics).
רמב"ן הציב דרישות מוסריות הנוגעות הן במחשבות הן במעשים, הן ביחסים שבין אדם לאלוהיו הן ביחסים שבין אדם לחברו. אציג את המידות הטובות שדרש רמב"ן ביחסים שבין אדם לעצמו, ואת המידות הטובות שדרש רמב"ן ביחסים שבין אדם לחברו. מטרת הציווי `ועשית הישר והטוב` היא תיקון העולם החברתי בדרך הצדק. מטרת הציווי `קדושים תהיו` היא פרישות שתביא לדבקות בבורא. ציווי זה מצטרף לדרישת תכונת הענווה שגם מטרתה היא הדבקות בבורא. תהליכי ההשתלמות, ההתעלות והזיכוך יביאו לדעת רמב"ן לבסוף להתקשרות ולדיבוק בין האדם לבין האל. יוזכרו הדמויות המקראיות ששימשו לדעת רמב"ן דוגמה לעשיית המידות הטובות. לסיום תידון השאלה האם היה רמב"ן חשוף לפילוסופיה היוונית, ועד כמה דומות המידות הטובות שהציע רמב"ן למידות הקרדינליות שעליהן הצביע אריסטו.