French and Italian Jews as a Model for Acculturation into European Society in the Novel Love of the Righteous

אהבת ישרים, או, המשפחות המורדפות מאת שרה פייגה מיינקין (וילנה, 1881) ייחודי בין הרומנים העבריים המשכיליים בהטפתו להתערות בחברה האירופית ובתרבותה. מיינקין מתארת יהודים המאמצים זהות לאומית צרפתית או איטלקית ומשתלבים בארצותיהם, ומעמתת אותם עם חסידים גליצאים הדבקים במסורתם ומתנגדים להשתלבות זו. באפיון הדמויות בספרה, הביעה מיינקין את השקפותיהם של עמיתיה המשכילים במזרח אירופה בראשית המחצית השנייה של המאה ה-19, ובראשם יהודה ליב גורדון, שבשירו "הקיצה עמי" קרא: "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" (1863). בביקורתו על אהבת ישרים גורדון שיבח את מיינקין על שהצליחה לחרוג מסביבתה האקטואלית המזרח אירופית ולהציב את ספרה בצרפת, איטליה וממלכת האפיפיור ברומא בשנים 1861–1870, "תקופה המשופעת בהפיכות פוליטיות ועל כן די נוחה לכתיבת סיפורים רומנטיים".[1] שבחיו של גורדון עלו בקנה אחד עם הערכתו לצרפת כמודל להענקת זכויות אזרחיות ליהודים, אותה הביע בסיפורו "שני ימים ולילה במלון אורחים" (1874). גם דוד פרישמן בביקורתו הקטלנית על הרומן (הבוקר אור 6-5, 1881), לא שלל את המסר המשכילי בזכות ההתערות בחברה האירופית המובע בו.

מיינקין, אולם, הייתה חריגה בין המשכילים בתארה יהודים הנלחמים לצד נפוליון בונפרטה בצרפת, או לצד המלך ויקטור עמנואל באיטליה – ולא יהודים מזרח אירופים המתערים בחברה הרוסית או הפולנית. מדוע חרגה מיינקין מהדפוס בו השתמשו המשכילים, אשר מיקמו את סיפוריהם בחברה היהודית המזרח אירופית אותה שאפו לתקן? כיצד השפיעו מגוריה בריגה, מחוץ לתחום המושב, על השקפותיה על החברה המערב אירופית לעומת זו המזרח אירופית? איזה תפקיד מילאה זהותה המגדרית כאישה בבחירת סביבתו הגאוגרפית של הרומן? שאלות אלו יידונו דרך השוואת תיאורי ההתערות בחברה האירופית באהבת ישרים וברומנים משכיליים מרכזיים כמו האבות והבנים לאברמוביץ` (אודסה, 1868), גמול ישרים לסמולנסקין (וינה, 1876) ושתי הקצוות לברוידס (למברג, 1885). מאמרים מהעיתונות העברית המזרח אירופית בת הזמן ישמשו להדגמת דמותם של יהודים צרפתים ואיטלקים בעיני המשכילים המזרח אירופים.

[1] ללמוד את שפת המולדת: מאמריו של י"ל גורדון ב`ווסחוד` בשנים 1882-1881, תרגום: רינה לפידוס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ב, עמ` 151.