מטרה: ארגון "עמך" הוקם במטרה לספק מענה טיפולי לניצולי השואה סביב ההשלכות של הטראומה בעברם. עם השנים הזדקנו הניצולים וכיום מתמודדים עם אתגרים ביו-פסיכוסוציאליים אופייניים לתקופת חיים זו. ההתמודדות הכפולה וההשפעה ההדדית בין השלכות הטראומה והזקנה, יוצרת מורכבות הדורשת התאמה ואינטגרציה של הצרכים הטיפוליים. מתוך כך שולב מענה ייחודי, המשקף את תובנות הגרונטולוגיה כמדע תיאורטי ואת מהלך עבודתו של הגרונטולוג היישומי בשטח הטיפולי.
שיטה: יודגם תהליך העבודה הייחודי של הגרונטולוג, החל משלב ההערכה הכולל התייחסות לכלל גורמי הסיכון בזקנה לצד האיתור של משאבי חוסן פנימיים וחיצוניים העשויים לתרום להסתגלות הכוללת. בהמשך תתואר היצירה ההטמעה והניטור של תכנית ההתערבות האינדיבידואלית במסגרת הארגון ומחוצה לו. התהליך יובא תוך הדגמת ההלימה לרקע התיאורטי המשקף תפיסה של הגרונטולוג כגורם מקצועי מובחן העוסק בקידום "הזדקנות בריאה" ו-"שלומות" (Well being"") של הזקן ומשפחתו.
ממצאים: ניצולי שואה רבים הופנו אל השירות מצד גורמים מקצועיים ובלתי פורמליים בקהילה בעיקר עקב צרכים אינסטרומנטליים. בעקבות ההערכה הגרונטולוגית, נבנתה בעבור כל אחד מהם תכנית התערבות ייחודית, שכללה השתלבות במענים שונים שמציע הארגון (טיפול רגשי פרטני וקבוצתי, מועדון פסיכוסוציאלי, התנדבות, פרויקטים בין-דוריים בשיתוף הקהילה המקומית ועוד). ניצולי השואה אף נעזרו בשירותי "ניהול טיפול" על מנת לקבל יעוץ, הכוונה, תיווך וסינגור אל מול הרשויות השונות.
מסקנות: הטמעת השירות בגישה הגרונטולוגית, נמצא כמאפשר מענה מעמיק כוללני ורציף במקום אחד. בכך מסייע לניצולי השואה להכיר בהשפעה ההדדית בין מצבם הגופני, הנפשי והחברתי המהווים יחד את האינדיקציה לבריאות הכוללת. מתוך כך הוחלט להרחיב את השירות הגרונטולוגי לכלל האוכלוסייה המבוגרת בישראל במסגרת מרכז גרונטולוגי חדשני, בשיתוף הרשות המקומית ורשויות ארציות.