נשים זקנות שאינן סבתות בספרי ילדים

מטרה: ספרות הילדים משקפת את החברה, מכוננת אותה וככלי מחַברֵת מעצבת את עולמם הערכי של ילדים. לסבתות יש מקום נרחב בספרי ילדים, אולם זקנות שאינן סבתות הן קבוצה ייחודית שייצוגה מועט ושולי ובקבוצה זו המחקר מתמקד. מטרת המחקר היא לבחון את האופן בו מוצגות לילדים נשים זקנות שאין להן תפקיד במערך המשפחתי, וכן לבחון את הייצוג (Representation) שלהן בסיפור ובאיור.

שיטה: ניתוח ביקורתי-פרשני טקסטואלי וויזואלי, המבוסס על תאוריות בביקורת הספרות המודרנית וביקורת התרבות החזותית, של מבחר ספרים לגיל טרום קריאה, החל משנות ה-80 של המאה הקודמת ועד היום. במחקר נבחנו שלושה נושאים בהקשר למגדר וזיקנה: מרחב האפשרויות של הקול הנשי; המרחב הגיאוגרפי והמצב המשפחתי; ומרחב מערכות היחסים.

ממצאים: בהצגת הנשים הזקנות בולטת סטריאוטיפיזציה שלילית ביחס למגדר ולגיל ואמביוולנטיות. דחיקתן לשולי החברה כפולה: זיקנתן מועצמת במקביל להקטנתן המגדרית. הן חיות בגפן ומבודדות מבחינה חברתית וגיאוגרפית, אך הן לא ממש בודדות ומקיימות מערכות יחסים חלופיות; היעדרו של מרחב חברתי לא מאפשר להן לעשות שימוש פונקציונלי מקובל בקול ולהשמיע אותו במערכות יחסים אנושיות, אך קולן נשמע במגוון אפשרויות חלופיות.

מסקנות: מיקומן השולי בספרות הילדים של נשים זקנות אלה, שלא נענות לנורמות, בהשוואה למקומן הנרחב של סבתות מבטא את הקושי של החברה להכיל אפשרויות שונות של זיקנה. ייצוגן הסטריאוטיפי והאמביוולנטי של הנשים הזקנות הוא תוצר של המפגש בין ההבניה החברתית השלילית לבין הצורך הפואטי ליצור הזדהות עמן כגיבורות הסיפור, צורך שלא נענה במלואו בספרים. המגמה של הצגת נשים זקנות שאינן סבתות כגיבורות בספרי ילדים, גם אם היא שולית היא חיובית אולם נראה שלחברה ולהשתקפותה בספרות הילדים נותרה כברת דרך ביחס למרחב האפשרויות של זיקנה.