"יונה גן" – מיזם בין-דורי במסגרת דיור מוגן

מטרה: העיקרון של "הזדקנות במקום" משקף את התפיסה שעל פיה יש לאפשר לזקן להישאר במסגרת ביתו וקהילתו הטבעית כל עוד הדבר מתאפשר. אם וכאשר הזקן מקבל החלטה על מעבר למוסד, ישנה חשיבות רבה לאפשר לו לשמר את התחושה של היותו חלק מהקהילה. זאת ניתן לעשות באמצעות מיזמים המקדמים אינטגרציה בין דורית.

השיטה: במסגרת "בית יונה” (דיור מוגן ומחלקה סיעודית) פועל מזה כשלוש שנים מיזם "יונה גן"- הגן הראשון בישראל הממוקם כמסגרת קבועה בתוך מתחם של דיור מוגן. הפעילות המשותפת של ילדי הגן (גילאי 2-4) עם דיירי המקום, מתרחשת על בסיס יומיומי. המפגשים משלבים שיח, מגע ומשחק משותף תוך שימת דגש על היבטים חינוכיים, התפתחותיים, קוגניטיביים ורגשיים בראייה גרונטולוגית כוללנית. כל זאת תוך תהליך מתמיד ומתמשך של בחינת המיזם, הרחבת הידע, הסקת מסקנות והטמעתן בפעילות המיזם.

ממצאים: האינטראקציה הבין דורית שהתרחשה במסגרת המיזם, הובילה לשיפור הדימוי העצמי, קידום החיוניות והתפקוד ושיפור איכות חייהם של הדיירים. הדיירים המעורבים במיזם, דיווחו על תחושת שיפור במצבם הבריאותי, ועל הפחתה בעוצמתן של מצוקות רגשיות. התועלת בעקבות המיזם התבטאה גם בפיתוח יכולת הסובלנות של הילדים והפרכת הסטראוטיפים החברתיים המקובלים בחברה כלפי האדם הזקן.

מסקנות: הקשר הבין דורי שנוצר בעקבות המיזם הפך להיות מרכזי ומשמעותי ביותר בחייהם של הדיירים ושל הילדים. התחושה הכוללת הייתה שהפעילות במיזם משפיעה לטובה על מצב רוחם בריאותם ותפקודם של הדיירים. במהלך מגפת הקורונה נשמר הקשר בין הזקנים לילדים שהיווה תחליף לניתוק מבני המשפחה. יחד עם זאת, התגלה כי החוסר במגע ובנוכחות הפיזית הישירה, השפיעה על עצמת ההתקשרות ורבים מהדיירים ביקשו לשוב לפורמט הקודם.