מה בין כבוד האדם קבוצה ויצירה: מושג ה Personhood וחשיבותו כבסיס לטיפול באמנות בקבוצה עם חולי אלצהיימר ובשיתוף משמעותי עם בני המשפחה

מטרה: הצגת הרחבת אפשרויות התמודדות יחד ולצד מגפה עולמית זו. כל שלוש שניות מישהו בעולמנו מפתח דמנציה, מחובתנו כחברה לקבל את האדם ולאפשר לו מקום בעולם. לאחר 20 שנה של טיפול באמנות בארה"ב ובישראל אני מוכירה את חשיבותו העליונה של מושג ה- Personhood כנדבך חשוב. בעזרתו, אדגים כיצד המשמעות שמוענקת על ידי אדם אחר והסביבה, לאדם החולה, משפיעה ומאפשרת באופן מחזק תחושה של השתייכות למשפחתו, לקבוצת הטיפול ולחברה באופן אחר ומכבד.

שיטות: מושג ה- Personhood מגדיר כיצד ניתן לראות את האדם, גם זה הסובל מדמנציה, תוך שיתוף וחיזוק הנראות שלו על ידי החברה. למשל, עבודה שיתופית בקבוצת מטופלים במסגרת הטיפול באמנות, הכוללת את הכלים הבאים: תערוכות קבוצתיות מקומיות וחיצוניות, ביקורים במוזיאונים, תיעוד פעיל דרך סרטונים ותמונות, בשילוב בני המשפחה והצוות, בתהליכים שאפרט בהרצאתי.

ממצאים: תיעוד באמצעות תצפית, תמונות וסרטונים – אמצעים ההופכים את היצירה לחוויה משותפת ומחזקת. בנוסף, בין קבוצת המטופלים לבני משפחותיהם תהליך מעניין בו הם רואים אותם בפעילות קבוצתית מכבדת ומרגשת. יש לכך חשיבות מרבית מתועדת ודווקא בתקופה קשה, תוך כדי האינטראקציה ביניהם, נוצרות חוויות חיוביות משותפות חדשות.

מסקנות: התערבות המטפל באמנות הרואה את האדם עם הדמנציה, כשמושג ה- Personhood לנגד עיניו, מהווה גישה המאפשרת לאנשים עם דמנציה לחיות שלב מורכב זה בחייהם באופן אחר, חוויתי וחיוני. זאת, תוך תחושת משמעות כחלק מקבוצה, כשהקבוצה הגרעינית של בני המשפחה מלווה, רואה ועדה לרגעים מכובדים ומהנים ביחד. למי שלעתים קרובות חש חוסר וודאות, לרוב לא מתקבל, וגם חש חסר אמון מהסביבה, זו היא דרך מהפכנית לחשיבה במושגים של נראות וקבלה, דבר המאפשר ומחזק את איכות חייו במסגרת נתוני המחלה.