"בריאות דיגטלית בימי מגיפה" - מה למדנו מהקורונה
התמודדות עם מגפות בעידן הביג דאטה
מגפת הקורונה שפרצה בשנה שעברה שינתה את העולם מקצה לקצה ובכל היבט. דפוס ההדבקה המהיר של הנגיף העלה את הצורך לייצר מערך טכנולוגי, שינטר מידע רחב היקף במהירות ובאופן אנונימי, מוצפן ומאובטח.
כך ממדע שחוקר ומנתח במבט לאחור, הקורונה זירזה את המעבר לניתוח האירועים שקורים בזמן אמת תוך גזירת משמעויות מידית.
לביג דאטה שימושים נרחבים בעולם הרפואה, מזיהוי גורמי סיכון למחלות כרוניות, דרך התפשטות מגפות ועד ניהול סיכונים בבתי החולים.
במהלך מגיפת הקורונה, נעשתה במדינת ישראל התקדמות מטאורית - בה בתקופת זמן קצרה, נעשה מעבר מרישום ידני לפיתוח מערכות מחשוב מורכבות ויצירת מודלים איכותיים במהירות.
שפע הנתונים איפשר להגיע לממצאים בעלי משמעות סטטיסטית, ולסייע בפיתוח תובנות חדשות ואפילו מודלים שיחזו אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון למחלה מסוימת.
שימוש וניתוח נתונים, הביא לפריחה בפרסומים המדעיים והולידו סדרת מחקרים באשר ליעילות חיסוני הקורונה ועמידות החיסון לווריאנטים שונים.
היכולת לנתח מידע, לתרגם אותו במהירות ובזמן אמת למידע אשר תומך בקבלת החלטות רפואיות, היוו ועודם כלי משמעותי בניהול ובקבלת החלטות ובגיבוש מדיניות במהלך המגפה.
הידע שהתפתח בישראל בזכות המידע הנגיש, משפיע על קבלת החלטות לא רק בארץ אלא בעולם כולו.
שימוש נכון בביג דאטה הוא כלי חשוב להתמודדות עם תחלואה נרחבת וזאת תוך שמירה על האיזון הנכון בין השימוש במידע, לבין הצורך לשמור על פרטיות האזרחים.
אחד מאתגרי העתיד העומדים לפתחה של מערכת הבריאות, הוא לבנות מערכות ממוחשבות גמישות מספיק, שיהיו ערוכות למגוון אירועים מסכני בריאות ולא ייעודיות רק לקורונה.