בהרצאה זו אציג את הפואמה האפית "יוֹסִילִי טֵגְלָשִׁי", (1967, מסדה, רמת גן) לאביגדור המאירי. זו יצירה יוצאת דופן בשירתו ומהווה מעין אקורד סיום פוליטי ופואטי בערוב ימיו, כמו גם מחווה אחרונה לתרבות היהודית-הונגרית מתוכה צמחו שורשי נפשו. כשלושים שנה לאחר כתיבתו וניסיונות חוזרים לפרסמו הציב האפוס הזה יד ושם ליהדות זו באהבה גדולה, יחד עם היבט ציוני-הונגרי לגבורה יהודית.
המאירי העיד בפתיח: "זֶהוּ שִׁיר גְּבוּרָה, מַסֶּכֶת-קֻנְדֵּסִים", צירוף שעורר בשעתו את התמיהה השמרנית האם יתכן "שעטנז" בין אפוס עממי להומור, ש"קברה" את פרסום הספר לשנים רבות.
המאירי כתב: יוסילי טגלשי - דמות חיה שלפני מאה שנה, שהיתה לדמות אגדתית של יהודי הונגריה העליונה וגם במחוזות השכנים של גליציה: [...] שהיה תלמידו של "חתם סופר" וממקורביו של "הצדיק הקאלובי" ר` אייזיק טאוב - יוסילי היה לגיבור יהודי לאומי, שהושיע את אחיו היהודים בהרבה מצוקות" (הארץ, 1937).
העלילה הפיקרסקית והמודרניסטית במהותה, אמנם מבוססת על דמותו של בריון יהודי מהעיירה טגלש, אך מהווה מעין תירוץ לסיפורי עם, תיאורי הווי, אגדות מומצאות עם ממד סאטירי וארמזים ליצירות מופת הונגריות ויהודיות כמו הציפור האגדית שהגיעה אל הפיוט הידוע של הרבי מקאלוב. תוך כך, נחשף ההיבט הביוגרפי: המאירי למד בנעוריו בשתי הישיבות מייסודם של הרבנים הנ"ל והמחוזות המתוארים ביצירה במזרח הונגריה היו אזורי נעוריו ואף של משוררים הונגריים מרכזיים. יוסף פטאי, עורך השבועון "עבר ועתיד" כינה את טגלשי "טוֹלְדִי היהודי". "טולדי" היה גיבורו רב הכוח של אפוס שכתב המשורר יאנוֹש אראן` בשנת 1847.
אביגדור המאירי נולד ב - 1886 בקרפטו-רוס ונפטר 3.4.1970 ברמת גן. חתן פרס ישראל (1968), משורר, פרוזאיקן, מחזאי, מתרגם, מסאי, מבקר ופזמונאי. הוא היה ממניחי היסוד לספרות הארץ-ישראלית ונחשב לאחד מחמשת ראשוני המודרניסטים בשירה העברית בא"י. המאירי מוכר בציבור בזכות הפזמון: "מעל פסגת הר הצופים" וכמחברם של הרומנים הפציפיסטיים על מלחמת העולם הראשונה.