The 18th World Congress of Jewish Studies

A Personal Dialog with the Bible

ההרצאה תעסוק בדרך נוספת להוראת המקרא מתוך הכרת הקושי בהוראתו היום, בבתי הספר התיכוניים הכללים. מורי המקרא מתמודדים עם תחושת הניכור והבורות של התלמידים מול המקרא. התלמידים מרגישים "מחוברים למקרא אך מנוכרים לשיעור" (כ"ץ וקצין, 2020).

הניכור נובע מכך ששפת התנך אינה מובנת, שהערכים שמתבטאים בו נראים לעיתים לא רלוונטיים, ושדרך ההוראה אינה מתאימה לדור ה-Z, כי היא מיושנת, פרונטלית ומטרתה היא העברת ידע בלבד. במיוחד מפתיע שהתלמידים, היום, שלכאורה מחוברים לרעיון הגלובלי, לרשתות חברתיות שעוסקות בבעיות העולם, עדיין רואים בתנ"ך ספר יסוד שמעורר עבורם השראה ומהווה מרכיב בסיסי בכינון זהותם. ההרצאה מבקשת לנצל את החיבור האינטואיטיבי של הלומדים לתנ"ך, ללמידה משמעותית, שתהלום את ציפיותיהם. ההצעה היא להזמין את הלומדים לקיים דיאלוג אישי עם הטקסט המקראי, אם מתוך התחברות ואם מתוך התנגדות, באמצעות כתיבה, דרך אמצעים מגוונים, כדרך נוספת להבנתו.

ההצעה מתבססת על התיאוריה הספרותית של "תורת הקוראים", שמדגישה את תגובותיו הסובייקטיביות של הקורא לטקסט. תיאוריה זו מהווה גם את הבסיס המרכזי לביבליותרפיה שהיא ענף של הטיפולים באומנויות, שמזמינה את המטופל ליצור דיאלוג אישי עם טקסטים ספרותיים, כדרך להבנת עולמו הפנימי. ההרצאה תדגים איך השימוש באמצעים ביבליותרפיים בהוראת המקרא, מאפשר, מצד אחד, חיבור אישי בין הלומדים למקרא, שיוכלו לפגוש חלקים מתוכם בתהליך הקריאה, במיוחד בטקסט עמום כמו הטקסט המקראי. מצד שני, חיבור אישי זה מרחיב את הבנת הטקסט העתיק לאור המציאות המשתנה, ומחבר את הלומדים למסורת הפרשנית לדורותיה. באופן זה ניתן יהיה ליצור גשר חי ורלבנטי בין הלומדים למקרא שמהווה את הבסיס לתרבות היהודית. כך ניתן יהיה לגלות את "הנעלם שבקורא ואת הנעלם שבטקסט העתיק" (איזר, 2006). בהרצאה יובאו וינותחו דוגמאות מהשטח וכמו כן יתוארו יתרונות ההצעה וחסרונותיה.

ביבליוגרפיה:

איזר, ו` (1975). אי מוגדרות ותגובתו של הקורא בסיפורת. הספרות, ו(21), 15-1.

כ"ץ, ג` וקצין, א` (2020). מחוברים לתנ"ך - מנוכרים לשיעור. תפיסות תלמידי דור ה-Z בבתי ספר. החינוך וסביבתו, 42, 70-47. סמינר הקיבוצים.