אחד המאפיינים המיוחדים של הפזורה הספרדית המערבית היה העובדה שקהילותיה נוסדו ונוצרו בעיקר על ידי נוצרים חדשים לשעבר אשר הגיעו מחצי האי האיברי – כפי שיוסף קפלן קורא להם: יהודים חדשים –שהחליטו לחזור בגלוי לאמונת אבותיהם. יש לזכור שאנשים אלו היו מנותקים מהיהדות הנורמטיבית במשך יותר ממאה שנה, גם במקרים בהם שמרו בסתר על תודעתם היהודית ועל כמה מנהגים ממוצא יהודי.
אחד הקשיים המרכזיים בתהליך השתלבותם בחיים היהודיים הנורמטיביים היה הפער המשמעותי בידע היהודי ובפרט חוסר השליטה בשפות היהודיות, מה שמנע מהם גישה ישירה לטקסטים היהודים הקלאסיים, והקשה על תהליך הלמידה והשתלבותם בחיים הדתיים, הן בסביבה הקהילתית והן בסביבה הפרטית. כתוצאה מכך, אחת התופעות שהתרחשו בהקשר תרבותי זה הייתה פרסום טקסטים רבים שתורגמו לשפות בהן שלטו (לדינו, ספרדית ופורטוגזית) ובראשם ספרי תפילה שאפשרו להם להבין את התכנים, להתפלל בביתם ולהשתלב בטקסטים הדתיים בבית הכנסת .
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-16 ולאורך כמעט מאתיים שנה, יצאו לאור מהדורות רבות של טקסטים ליטורגיים מתורגמים באזורים שונים בהם התגוררו נוצרים הפזורה הספרדית, כגון האימפריה העות`מאנית, פרארה, אמסטרדם, ונציה ולונדון, , כולל סידורים, מחזורים וטקסטים נוספים.
הרצאה זאת תעסוק בתופעה המוזכרת משתי נקודות מבט: ראשית יוצג תיאור כללי של המהדורות השונות ומאפייניהן המרכזיים, לרבות השוואות תוכן וניתוחים טקסטואליים. בנוסף, יובחן את השפעתם ותפקידם של טקסטים אלו בתהליך הסוציאליזציה של היהודים החדשים בקהילות של הפזורה הספרדית המערבית.