תנ"ך דו-לשוני מתורגם לגרמנית ומאויר ב-468 איורים יצא לאור בלייפציג בין השנים 1839-1854 בעריכה, תרגום ופרשנות של ד"ר לודוויג פיליפסון (Philippson 1811-1889), רב רפורמי מתון, שעיקר פרסומו בא מהיותו מייסדו ועורכו של העיתון היהודי הנפוץ ביותר בגרמניה. האיורים, המהווים שינוי מהותי בעולם התנ"ך היהודי המאויר, מתבססים על איורים בכתבי קודש אנגליים שיצאו לאור בלונדון ב-1836 בעריכה ופרשנות של ג`ון קיטו (Kitto 1804-1854), מיסיונר אנגלי וחוקר תנ"ך אוטודידקט. הדמיון בין שתי מערכות האיורים מעורר תהייה לנוכח הרקע השונה של העורכים ובהתחשב בקהלי היעד השונים. מעקב אחר האיורים בתנ"ך פיליפסון מגלה שינויים והשמטות בהשוואה למקור האנגלי, אך רק על מיעוטם ניתן לומר שנעשו מטעמי פולמוס יהודי-נוצרי. בולט דווקא הרצון להתקרבות אל האחר הלא-יהודי, שניכר באותם ימים, על רקע המאבק לאמנציפציה, גם במישורים אחרים של החיים הדתיים היהודיים. יחד עם זאת לא נעדרת גם התייחסות אל השונה והמבדיל בין יהודים לנוצרים.