A Letter of a Jewish Mother from Copenhagen: An Ego-Document as a Reflection of Religious, Moral and Socio-Cultural Ideas in an Age of Forming Modern Danish-Jewish Identities

בשנת 1832 התיישבה בירגיטה מלכיור לכתוב "בלב מלא דאגה אימהית" מכתב ארוך לבנה סאלי (שהשתקע זה מכבר בעיר הנמל התוססת מרובת ה"עינוגים משיחי [ה]דעת"), שבו ביקשה להעניק לו "את העצות, אשר לפי הבנתי עשויות לקדם את טובתך הארעית והנצחית". בירגיטה, שנמנתה על הבורגנות היהודית הגבוהה של בירת הממלכה הדנית כרעייתו ושותפתו לחיים ולעסקים של מי שהקים את אחד מגדולי בתי המסחר של קופנהאגן, היתה אישה משכילה ודעתנית, ועדויות מכיריה שנתשמרו, אף שופכות אור על רוחב היריעה של השכלתה. מכתבה המפורט מענין במיוחד על רקע הקונטקסט ההיסטורי שבו נכתב, בשיאו של מאבק פנימי עז על דמות הקהילה בקופנהאגן, שנקרעה מזה ארבעה עשורים בין אסכולה שמרנית לבין קבוצת דורשי השינויים, ובעידן של שינויים מפליגים ברוח הנאורות ביחס הממלכה הדנית לנתיניה היהודים. המכתב מאפשר הצצה ייחודית לעולם ההשקפות והאמונות של בירגיטה, כיהודייה וכאישה, בכל הנוגע לשאלות של אמונה וזהות יהודית-דתית מודרנית, לצד שאלות של מוסר, וקודים של התנהגות חברתית-תרבותית.