להנרייטה הרץ מפיורדא טרם מלאו עשרים שנה בשעה שפרסמה בכתב עת גרמני לחינוך ב-1804 תכנית להפעלת בית ספר פרטי לבנות יהודיות בפרנקפורט-מיין. אף שהמוסד נסגר כשנה בלבד לאחר פתיחתו, יוזמה זו היתה ייחודית מכמה בחינות. תכנית הלימודים הציגה שילוב חדשני בין תכנים יהודים משכיליים והשקפה מגדרית בורגנית, והיתה חלוצית בכך שאישה היא שעמדה מאחוריה. הרץ הפגינה עמדה סמכותית ומלאת בטחון שראויה לדגש לנוכח העובדה שהיא פעלה בעולם גברי, ועוד בהיותה צעירה למדי. זאת ועוד, מדבריה עולה גישה מתקדמת של העצמת נשים שמתבטאת בשאיפה לשיתוף משמעותי של נשים בצוות ההוראה ובעידוד התלמידות למצוינות וחריצות. מאידך, יעדי החינוך נותרו שמרניים, שהרי המוסד ביקש להכשיר בנות לתפקידן העתידי בחיק המשפחה. ההרצאה תאיר את דמותה המסקרנת של הנרייטה הרץ, אישה שהחלה את דרכה בתוככי ההשכלה, בהמשך ניהלה חיים בורגניים כאישה נשואה בהמבורג, ושוב בלטה בספרה הציבורית, הפעם בתחום האומנות. הדמות ופועלה חושפים את המתח בין חידוש לשמרנות שאיפיינה הן את התרבות היהודית בראשית המאה ה-19 והן את הזרם הפמיניסטי, ודאי בשלביו הראשונים.