בית הכנסת "שארית ישראל" נוסד על ידי ראשוני היהודים שהגיעו לארצות הברית לפני כ-350 שנה. יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגזי עברו לאמסטרדאם ומשם לרסיפה שבברזיל. מברזיל המשיכו בדרכם לניו אמסטרדאם, שאחר כך נודעה לעולם בשם ניו יורק, ובשנת 1654 ייסדו את הקהילה היהודית הראשונה שנוסדה על אדמת אמריקה. עד שנת 1825 הייתה זו הקהילה היהודית היחידה בניו יורק.
שמירת הנוסח והמנהג הקדום של בית הכנסת הוא מאושיות הקיום של קהילת "שארית ישראל". המתפללים שומרים אמונים באדיקות למסורת הספרדית כפי שנהגו בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדאם.
היום לא יעלה על הדעת לשנות מאומה ממנהג המקום, אלא שבעבר, בשנת 1891 נעשה ניסיון להכניס מנהגים רפורמים לבית הכנסת. מי שחסם את הכנסת השינויים היה נשיא הקהילה הרב הנרי פרירה מנדס, שהגיע לניו יורק ממנצ`סטר שבאנגליה.
כבר סמוך לאחר הגעתו לניו יורק בשנת 1877 מנדס היה נבוך למראה המנהגים הרפורמים הקיימים בבתי כנסת רבים בעיר, ועל כן, פנה לחכם באשי משה הלוי באסתאנבול בשאלות לגבי מנהגים רפורמים רבים.
בהרצאה, אדון באופייה של הקהילה הספרדית העתיקה הזו, תוך בחינת המאבקים הפנימיים בין שמירה על המסורת ועל הסדר והארגון, לבין הניסיונות לרפורמה במנהגי בית הכנסת. כמו כן יבחן הקשר שבין הקהילה הספרדית הוותיקה בניו יורק לבין החכם באשי, פקיד השלטון היהודי הגבוה ביותר באדמיניסטרציה העות`מאנית.