סיבות רבות הופכות את התכלת והארגמן לצבעים ייחודיים וביניהן עובדת היותם צבעים יוקרתיים וסמלי מעמד. בנוסף, חשיבות צבעים אלו ליהדות נובעת מהעובדה, בה הכירו הקהילות היהודיות לאורך השנים, כי לעולם לא יוכלו לחזור לבצע את כל מצוות התורה בלעדיהם. מכיוון שהידע על הפקת צבעים אלו נעלם בשלב מסוים מהעולם הפכו צבעים אלו לתעלומה היסטורית.
גילוי התכלת והארגמן וייצורו משויך באופן מסורתי לפניקים והוא אכן ידוע מהחוף הפיניקי מתקופת הברזל I הקודמת להקמת ממלכות ישראל ויהודה וכן מסוף תקופת הברזל, לאחר חורבן ממלכת ישראל ולקראת סופה של ממלכת יהודה. למעשה, העדויות לתעשייה מהחלק העיקרי של תקופת הברזל, במשך מעל ל-300 שנה, הכוללות את המאות ה-10, 9 ו-8 - שיא עוצמתן של הממלכות הטריטוריאליות במרחב, נמצאו רק במקום אחד – תל שקמונה.
תל שקמונה הוא אתר קטן לחופו של הכרמל אשר נחפר בין השנים 1963–1977 ונחשפו בו שכבות ישוב עשירות בממצאים, המייצגות רצף התיישבות כמעט מלא מתקופת הברונזה המאוחרת ועד סוף תקופת הברזל. חשיבות התל נובעת משלוש סיבות – מיקום גיאופוליטי בין ממלכות ישראל ופניקיה בתקופת המקרא, עדויות למסחר יוצא דופן בהיקפו, והפקת צבעי התכלת והארגמן היוקרתיים בסדר גודל שאינו מוכר באף אתר אחר בעולם. העושר האגדי של הפקת צבעים אלו הוביל להתעניינות באתר קטן זה כבר בעת העתיקה. העדויות לתכלת וארגמן בשקמונה לא משאירות ספק לכך שמדובר באתר ההפקה החשוב ביותר לאורך כל תקופת הברזל, בכל אגן הים התיכון. לפי התרבות החומרית, נראה כי ממלכת ישראל השתלטה על תעשיות הארגמן החל מימי שושלת בית עומרי ואל תוך זמן שלטונו של בית יהוא, ולפיכך ניתן לשער ששקמונה סיפקה את מוצריה ואת צבע הארגמן היוקרתי גם למקדש בירושלים, ולאליטות בישראל ויהודה.
למרות חשיבות הממצאים שנחשפו לפני כ-50 שנה, תוצאות החפירה לגבי התקופות הקדומות לא פורסמו או נחקרו. פרויקט תל שקמונה החל בשנת 2016 במטרה לפרסם את שכבות תקופת הברונזה והברזל בתל, להציל את הנכסים התרבותיים החבויים בממצא הנשכח שלו ולנצל את הפוטנציאל המחקרי הרב הגלום בו. בחמש השנים האחרונות עמלנו על איתור, בדיקה, סידור, קיטלוג וניתוח הממצאים. לאחרונה הסתיימו תהליכי הניתוח הארכיאולוגיים העיקריים בתל. בכנס אציג לראשונה תמונה מקיפה מהסיפור המתבהר של תעשיית התכלת והארגמן הגדולה בעולם בתקופת הברזל.