“My Wish is that Women Could also Visit the Synagogue”: On Inclusion of Women in Worship at the Hamburg Temple

הטמפל בהמבורג, בית כנסת "מתוקן" שנוסד ב-1818, היה אחד ממוקדיה המרכזיים של התנועה לתיקונים בדת בגרמניה בראשיתה. אחד מיעדיו הבולטים של הפולחן המחודש בטמפל, כפי שהובל בעיקר על-ידי הדרשן גוטהולד סלומון (1862-1784), היה עיצובה מחדש של התפילה, כך שתהיה נגישה וידידותית יותר עבור נשים. כבר ב-1806 פרסם סלומון סדרת מאמרים בכתב העת "שולמית", בה טען כי יש לקיים את מרבית התפילה בגרמנית, בראש ובראשונה על מנת שנשים יוכלו להבין את מילות התפילה ומשמעותן, וכך להיות חלק מהתפילה בציבור. לאחר שהוקם הטמפל המשיך סלומון וביטא קו דומה בדרשות שנשא, ואמר כי הפולחן יכול להיות ציבורי באמת, רק אם הוא יכלול את הנשים. דבר זה התבטא בעיקר בשפה – סידור התפילה שתורגם לגרמנית, ונשיאת דרשה בגרמנית בתום התפילה, שגרמו ליותר ויותר נשים יהודיות מהמבורג להגיע באופן קבוע לטמפל. בנוסף, סלומון הפציר באימהות להביא עמן את ילדיהן, והטיל למעשה על כתפיהן את האחריות לחינוך הדתי של הילדים, לא רק במרחב הביתי, אלא גם במרחב הציבורי – בבית הכנסת. בהרצאה זו אבקש להציע, שהפופולריות ממנה נהנה סלומון כדרשן הטמפל הייתה טמונה גם בעמדותיו כלפי נשים ומקומן בחיי הקהילה והדת, שהיו בזמנו חלוציות ומקוריות. סלומון הניח את אבני היסוד שעל גבן צמחה התנועה לתיקונים בדת, וסוגיות הנשים ומעמדן בחיים הדתיים הייתה אחת מהן.