Nachmanides’s Three References to Abraham’s Motives for Ascending to Canaan: A Test Case for Understanding the Processes of Change in Nachmanides’s Exegesis

בשלושה חיבורים שונים מתייחס רמב"ן למניעי אברהם העולה לארץ ישראל, וגישתו איננה אחידה. בדרשת "תורת ה` תמימה" מתואר אברהם כאיש אמונה שהלך אל הלא-נודע בעקבות צו ה` -"לֶךְ לְךָ ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, א) – ולאחר שתעה בדרכו הגיע לבסוף אל ארץ כנען שם נאמר לו שזהו היעד. בפירוש התורה מציג רמב"ן שתי פרשנויות אפשריות, הראשונה חוזרת על העמדה המופיעה בדרשת `תורת ה` תמימה` שאברהם הלך אל הלא-נודע, אך לפי הפירוש השני אברהם בחר את ארץ כנען כיעד להליכתו מתוך מודעות למעלת ארץ כנען שהיא נחלת ה`, ומתוך ידיעה ש"בה יתן ה` חלקו". בדרשת קהלת, המאוחרת שבין שלושת החיבורים, מציג רמב"ן רק את הפירוש השני שהציע בפירוש התורה, ויתירה מכך רמב"ן מרחיב מודעות זו של אברהם וטוען שההכרה במעלת הארץ היא זו שעוררה את אברהם מלכתחילה להתחיל את עלייתו לארץ ישראל כבר בהליכתו עם תרח אביו מאור כשדים (בראשית י"א, כח), עוד בטרם ציווהו ה`: "לֶךְ לְךָ ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, א). ביאור זה של המניע למסע הראשון עומד בניגוד לדבריו הן בדרשת קהלת והן בפירוש התורה, בהם כתב שהמסע הראשון היה ביוזמת תרח כבריחה מצרה, ואברהם נלווה אל אביו במסע זה אך לא יזם אותו, ובברור לא היו לו מנעים אידיאולוגיים למסע זה.

בהרצאה אציג את הפרשנויות השונות שמציע רמב"ן בשלושת חיבוריו, ואתייחס למעט שנכתב במחקר עד כה בהקשר למקורות אלו. כמו כן, אציע שהשינויים נובעים הן מה"מושב בחיים" השונה של כל אחת מן הדרשות, הן מהביוגרפיה האישית של רמב"ן, והן משינוי שחל בתפיסת עולמו המחשבתית של רמב"ן בנוגע לארץ ישראל. שינויים אלו הם דוגמה לשינויים אחרים שיש בין כתבי רמב"ן השונים.