קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

The legends of Genesis and their contribution to bringing biblical stories closer in the state education system

author.DisplayName

הוראת המקרא בחינוך הממלכתי נדחקת לשוליים הן מבחינת מעמדה והן מבחינת הזמן המוקדש לה במערכת.

על מנת לקרב את הוראת המקרא אל התלמיד חודשו תוכניות הלימודים שוב ושוב בשנים 1984, 2003, 2012 ו-2018. תוכנית הלימודים האחרונה, שיצאה ב-2018, התבססה על חלוקת התכנים לשלוש מסגרות גיל: גן ויסודי, חטיבת הביניים והחטיבה העליונה מתוך כוונה לשמור על הרצף ההיסטורי המקראי. בתוכנית האחרונה צוינו המטרות: ראשית, להפוך את ההוראה למשמעותית ורלוונטית; ושנית, להתאים את ההוראה ליכולות התלמידים באמצעות מתן אפשרות לבחירת פרקים בידי המורים מתוך התוכנית המוצעת. באיגרת שכתב מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב בפברואר 2019 משתקף הלך הרוח במשרד החינוך בעת שנכתבה התוכנית: "המטרה האמיתית של שיעורי התנ"ך שלנו, כפי שאני רואה אותה, היא שהתלמידים פשוט יחזרו לקרוא בתנ"ך... שאיפתנו חייבת להיות להאהיב את התנ"ך מחדש".

בהרצאה זו ברצוני להדגיש את חשיבות הוראת המקרא לילדי הגיל הרך. בגיל זה הילדים נפגשים לראשונה עם סיפורי המקרא כסיפור שבעל-פה. בתוכנית הלימודים המוצעת לילדי הגן והחינוך היסודי מומלץ להתחיל בתקופת האבות. במקום זאת, ברצוני להציע להתמקד בהוראת המקרא בגן ובכיתה א` באגדות בראשית (בראשית א-יב). פתיחה באגדות אלה תאפשר לילדים להתחבר לסיפורי המקרא משום שיש בהן אלמנטים רבים המוכרים מהסיפור שבעל-פה, הם מתאימים להתפתחותם ולדמיונם של הילדים, וכמו כן ספרות ילדים ענפה ומגוונת יכולה לתמוך בהוראת סיפורים אלו.

אגדות בראשית מומלצות לפי התוכנית ונלמדות בכיתה ב`, תקופה שבה הילדים מתמודדים עם ראשית הקריאה ולפיכך מתקשים ליהנות מהסיפורים, ובכיתה י`, שבה הם נתונים ללחצים ממבחני הבגרות, וממילא דעתם על המקרא כבר מגובשת.

לדעתי סיפורי בראשית, כגון סיפורי הבריאה, גן עדן, אדם וחוה, חוה והנחש, נח ומגדל בבל – יש בכוחם למשוך את ילדי הגן, להביא אותם לידי אהבת סיפורי המקרא וליצור חוויה טובה של למידה אשר בכוחה להשפיע על תהליך למידת המקרא בהמשך.